שירת המיפרקים
אלו מאיתנו שסובלים מדלקות מיפרקים יודעים לשיר את כאבי המיפרקים בניגון מיוחד עם בוא הסתיו והחורף שלאחריו, הקור הזה יודע להפיק מאיתנו צלילים אחרים של כאב שנובע מעמקי המיפרק...
דלקת מיפרקים ניוונית היא אמנם אחת המחלות האופייניות ביותר בגיל הזהב, אך בשנים האחרונות אנחנו רואים יותר ויותר אנשים צעירים שטרם הגיעו לגיל השלישי שמתלוננים על כאבי מיפרקים והתמונה הקלינית מראה לא אחרת מאשר דלקת מיפרקים ניוונית.
דלקת מיפרקים ניוונית היא אמנם אחת המחלות האופייניות ביותר בגיל הזהב, אך בשנים האחרונות אנחנו רואים יותר ויותר אנשים צעירים שטרם הגיעו לגיל השלישי שמתלוננים על כאבי מיפרקים והתמונה הקלינית מראה לא אחרת מאשר דלקת מיפרקים ניוונית.
אולי זו הקידמה, אולי זו התזונה, אולי זו הריצה אחרי הזמן וההספקים שאנחנו דורשים מעצמנו בעידן המילניום, כך או אחרת, שירת המיפרקים היא בין הכאבים שיודעים להדיר שינה מעינינו ולקרקע את רמת ההתניידות שלנו.
נתונים מחקריים מראים שעד לשנת 2020, צפויה דלקת מיפרקים ניוונית לטפס למקום הרביעי "והמכובד" מבין המחלות החמורות הגורמות בתורן למוגבלות תנועתית, כאב כרוני ואף נכות.
הנתונים הסטטיסטיים מראים כיום שדלקת מיפרקים פוגעת יותר בנשים מאשר בגברים ובפרט מעל גיל - 50 אף שכאמור, בשנים האחרונות נצפים מקרים רבים באנשים צעירים יותר ויותר. יותר ממחצית הנשים מעל גיל - 65 סובלות מדלקות מיפרקים המתבטאות בברכיים, ידיים וכמובן במיפרק הירך – אף שנראה שגברים, סובלים בה במידה מבעיה זו במיפרק הירך.
מדובר במחלה ניוונית שלא רק בעיית סחוסים הנגרמים על רקע של שימוש יתר או חלילה חבלה אלא מדלקת ביו-מכאנית שמערכת את כל רקמות המיפרק כלומר, סחוס כמובן, עצם תת סחוסית, סינוביה, קופסית, רצועות ואף גידים – הבעיה מגיע עם כל מכלול חלקי המיפרק עצמו שנפגעים בתורם עם התקדמות המחלה.
נתונים מחקריים מראים שעד לשנת 2020, צפויה דלקת מיפרקים ניוונית לטפס למקום הרביעי "והמכובד" מבין המחלות החמורות הגורמות בתורן למוגבלות תנועתית, כאב כרוני ואף נכות.
הנתונים הסטטיסטיים מראים כיום שדלקת מיפרקים פוגעת יותר בנשים מאשר בגברים ובפרט מעל גיל - 50 אף שכאמור, בשנים האחרונות נצפים מקרים רבים באנשים צעירים יותר ויותר. יותר ממחצית הנשים מעל גיל - 65 סובלות מדלקות מיפרקים המתבטאות בברכיים, ידיים וכמובן במיפרק הירך – אף שנראה שגברים, סובלים בה במידה מבעיה זו במיפרק הירך.
מדובר במחלה ניוונית שלא רק בעיית סחוסים הנגרמים על רקע של שימוש יתר או חלילה חבלה אלא מדלקת ביו-מכאנית שמערכת את כל רקמות המיפרק כלומר, סחוס כמובן, עצם תת סחוסית, סינוביה, קופסית, רצועות ואף גידים – הבעיה מגיע עם כל מכלול חלקי המיפרק עצמו שנפגעים בתורם עם התקדמות המחלה.
הסחוס, כדאי לדעת, הוא רקמה גמישה אך חזקה שמרפדת את קצה העצם במיפרק עצמו. הסחוס משמש כריפוד שתפקידו לבלום את הזעזועים המתרחשים תוך כדי תנועה בין שתי עצמות סמוכות או אלו המחוברות זו לזו. הסחוס הוא זה שמאפשר לעצמות לנוע האחת כנגד השנייה תוך מניעת חיכוך ביניהן – כשהחיכוך עצמו הוא זה שגורם לכאב ממנו סובלים הלוקים בדלקות מיפרקים.
אותו סינוביה – הנוזל הסינוביאלי, עוטף את המיפרק ומסייע גם הוא בתורו לתנועה חלקה של המיפרק. נוזל זה עטוף בקרום המכוסה במעטה קשיח שמגן בתורו על המיפרק כולו.
למעשה, דלקת מיפרקים ניוונית מתרחשת כשהסחוס נשחק והופך דק וקשיח יותר ויותר בחלוף הזמן – ככל שהסחוס שחוק יותר, כך הקרום הסינוביאלי המקיף את המיפרק חש בגירוי מתמיד ובתורו, גורם לנפיחות מקומית ועודפי נוזלים.
המאמר מעניין אתכם?
עשו לייק לעמוד הפייסבוק שלנו ותהנו ממאמרים בשלל נושאים - לחצו כאן
אם לא די בכך, הרי שישנם מקרים שעם שחיקת הסחוס, עלולים להיווצר סביב קצות המפרק גידולי עצם (אנחנו מכירים אותם יותר בשמם "דורבן" או "דורבן עצם" או Osteophytes בשפה המקצועית) הנוצרים כתוצאה מהיווצרותם של כלי-דם חדשים באזור המפרק עצמו כשהם אלו האחראיים העיקריים לאותה נפיחות סביב המיפרק וכאב גדול יותר מן הסתם.
ככל שתהליך זה נמשך ללא טיפול או טיפול יעיל, הסחוס נשחק יותר ויותר עד למצב בו העצמות מתחככות זו בזו ועצם החיכוך יודע לגרום לכאבים עזים ולהגבלת התנועה (תוך ריבוי נוזלים במיפרק).
בנקודה זו חשוב להבין שככל שהאדם הסובל מדלקת מיפרקים נושא על גופו משקל רב יותר, כך המיפרק עצמו סובל יותר והכאבים מטבע הדברים עזים יותר. נקודה זו מתייחסת בעיקר למיפרקים שנושאים את משקל גופנו כלומר, ברכיים ומפרק הירך.
בהמשך הכתבה, כשנעסוק בדרכים להקל על המצב נבין שירידה במשקל עשויה לסייע ולהקל עד מאוד על התקפי הכאבים ומצב המיפרק עצמו.
למעשה, המחלה מתאפיינת בהתקפים חוזרים ונשנים של התסמינים כשאנשים הלוקים בדלקות מיפרקים יודעים לספר ולהעיד על החרפה והקלה לסירוגין במצבם כשמה שעושה את ההבדל לא פעם הם השוני בתנאים הסביבתיים כלומר, תגובתו של החולה עצמו לסביבה העוטפת אותו בחייו.
המקומות הפגיעים השכיחים בדלקות מיפרקים הם ברכיים, כפות רגליים, אצבעות, ירכיים, עמוד-השדרה ובמקרים נדירים יותר נוכל לראות פגיעה במפרקי הכתפיים, שורש כף היד ולסת (TMJ) כשאלו הסובלים בפגיעה באזור הלסת, יסבלו לרוב גם מחריקות שיניים ובנוסף רמות סטרס גבוהות מלוות בקושי רגשי.
המחלה מתאפיינת בהתקפים חוזרים של תסמינים. הסובל חווה החמרה והקלה לסירוגין, בהתאם לתנאים הסביבתיים. החולים סובלים מכאבים, נוקשות (לרוב קצרה מחצי שעה) נפיחות וחוסר יציבות של המפרק.
כיום ידוע לנו על כמה גורמים העומדים בבסיס המחלה:
* רקע גנטי.
* עודף משקל הגורם בתורו לעומס רב על המפרקים בפרט כאמור לעיל על מפרקי הברכיים ועצם הירך.
* עומס יתר בעבודה הכרוכה בסחיבת משאות כבדים היוצרת בתורה עומס גדול על המיפרקים. אוכלוסייה נוספת שמתאימה כאן הם ספורטאים בכלל ומרימי משקולות בפרט.
* פגיעה מכאנית במפרקים על רקע של תאונות בכלל ותאונות דרכים בפרט.
* שימוש יתר במיפרקים על רקע פעילות גופנית מאומצת.
* אך גם חוסר פעילות גופנית מהווה סיכון דומה לזה של אלו שנמצאים במצב של שימוש יתר במיפרקים (נשים בשמירת הריון למשל).
קיימת קשת רחבה של סימפטומים המגיעים יד ביד עם דלקות מפרקים – ואלו הם:
* נוקשות מיפרקים – יתבטאו בהגבלת התנועה בכלל ובבוקר בפרט, או אחרי יום פעילות מלאה. במצבים אלו נראה כאבים במפרק ו/או נפיחות סביבו. כשהמרפרקים הראשונים להיפגע הם מפרקי הבהונות ברגליים.
* אי אפשר לדבר על דלקות מיפרקים מבלי להזכיר את רמות הכאב שהם חווים. כאבים אלו כאמור יודעים להגיע בהתקפים של החמרת המצב ותקופות של שקט יחסי כאמור בהתאם למצב הסביבתי. אך כשאדם הלוקה בדלקת מפרקים נמצא בפעילות פיזית מאומצת או לחילופין תקופה של חוסר פעילות בכלל, יסבלו חולים אלו מכאבים קשים בפרט באזור המפרק הפגוע אך גם סמוך לו.
הכאבים יהיו קשים יותר בבוקר, עם קושי תנועתי במתבטא בכך שלוקח להם זמן להתחיל להניע את עצמם בבוקר. בנוסף יסבלו ממפרקים אדומים, נפוחים ורגישים למגע כמו גם תחושת עקצוץ בקצות האצבעות או לחילופין העדר חולשה בם.
במאמר מוסגר יש לציין שיש חולים שמרגישים החרפה במצבם דווקא לאורך שעות היום, מצב זה מעיד על כך שהגורם הראשוני של המחלה מקורו בחוסרים תזונתיים והם יחושו תחושה של "משהו תקוע במיפרק או במקרים נדירים יותר העדר תחושה כלל במיפרק החולה.
* נפיחות ואודם יתלוו למצבי דלקת ספציפית אך אינם מחויבים להופיע. נפיחות תתרחש כשאותו קרום סינוביאלי עליו דיברנו קודם מגורה מאוד, עצם גירוי זה גורם להצטברות נוזלים ולהתהוות אותם דורבנים גרמיים שעשויים להתבטא כלפי חוץ בנפיחות של המיפרק המדובר.
* "קנאקים" הם אותם קולות פיצוח הנשמעים בכל תזוזה של המיפרקים. לרוב מקורם בתנועה נורמאלית של גזים במיפרק עצמו. במצבים קיצוניים עלול מקור הקול להיות חיכוך של עצם בעצם – המהווה עדות לחומרת מצב הסחוס והנוזל הסינוביאלי במפרק עצמו. ככלל, ריבוי קנאקים בכל מקום בגוף, מעיד על ביות של חילוף חומרים או על בעיות ספיגה בניגוד לרפואה הקונבנציונאלית שעשויה לעזור בשאיבת נוזלים מהמפרק (נוזל סינוביאלי) ולצרף תרופות משככות כאב או החלפות מפרק במצבי קיצון.
לרפואה הנטורופתית כמו גם לרפואה הסינית, יש לא מעט כלים כדי לסייע למצבם של חולי דלקות מיפרקים:
ברמה התזונתית - יומלץ על תפריט עשיר בסיבים תזונתיים על בסיס ירקות על מנת להגדיל את יכולת פינוי הרעלים מהמיפרקים כשבמקביל, תהיה הכברה בצריכת פירות אדומים כהים או כחולים כמו:
* דובדבנים, אוכמניות, סלק המכילים רמות גבוהות של נוגדי חמצון שעשויים בתורם לעודד "תיקון" נזקים בסחוס.
* דגים שמקורם בים הצפוני המכילים רמות גבוהות של חומצות שומן מסוג אומגה 3 המהוות אלמנט נוגד דלקת.
* הכברת ירקות גופרתיים כמו שום, בצל, פטריות, כרובית, קולרבי, ברוקולי.
ירקות עליים ירוקים יעזרו בתורם לגוף להפטר מעודפי נוזלים ובכך יקלו על רמות הכאב הנגרם כאמור בנפיחות ונוזלים במיפרק – כחומרים משתנים. צמחי מרפא בעלי תכונות משתנות יסייעו במצבים אלו לצמצם את הנפיחות במיפרקים והקלה בכאב.
* כבכל מצב דלקתי או מצבי כאב גם כאן יומלץ להפחית שימוש בפחמימות פשוטות המכילות רמות גבוהות של סוכרים פשוטים ובמקומם לצרוך דגנים מלאים.
* שתיה מושכלת חשובה מאוד במצבים אלו על מנת לעודד את המערך הלימפתי לנקז את כמות הרעלנים בגוף ובמקביל, חלילה חסר בנוזל הסינוביאלי שאמור להגן על המיפרק עלול לגרום לכאב בפני עצמו כך ששתייה מושכלת חייבת להלקח בחשבון.
* ירקות ממשפחת הסולאניים עלולים להחריף את הסימפטומים של הלוקים בדלקות מיפרקים ולכן, עליהם להמנע מצריכת ירקות אלו וביניהם: עגבניות, תפוחי-אדמה, חצילים ופלפלים ירוקים.
לידיעתכם, בפלפל ירוק ישנן כמויות גדולות יותר של סולאנין מאשר אלו הקיימות בפלפל אדום או גמבה.
מחקרים מראים שצריכת קפאין המצוי כאמור בקפה, תה, משקאות מוגזים, שוקולד ותרופות משככות כאב, גורמים להחרפה במצבם של חולי דלקות מפרקים. קפאין בפני עצמו ידוע כמחריף את המצב משום שהקפאין מתחבר לאותם רצפטורים הקשורים לתהליך בנייה מול פירוק הסחוס כלומר, בתורו גורם לנזק והרס הסחוסים.
ירקות ממשפחת המצליבים מכילים חומצה אוקסאלית זו, יודעת בתורה לשקוע במיפרקים ולחולל כאבים ודלקות. בזמן התקף אקוטי, יש להמנע כלל מצריכה ירקות ממשפחת המצליבים כאמור: כרובים למיניהם, ברוקולי, חרדל, כרובית, לפת.
שימו לב: שבמצבים של דלקת אקוטית, יש להמנע ככל הניתן מצריכת חלבון מהחי ושומן רווי - חלבון מהחי מתפרק בתורו בגוף למתווכי דלקת ומלבה את אש הדלקת.
תוספי מזון למיניהם יכולים בתורם לשפר את מצבם של חולי דלקות מיפרקים:
* ויטמין - D.
* נוגדי חימצון.
* ספציפיים.
* ויטמין - C חשוב מאוד למצבי כאב.
* קומפלקס ויטמיני - B.
* גלוקוזמין.
* כונדרואיטין.
* SAMe.
* MSM.
* אומגה - 3.
* ויטמין - K .
ועוד...
שימוש בצמחי מרפא תוך הפנייה של הרבליסט קליני/ נטורופת עשויים גם הם להביא לשיפור במצב: ציפורני השטן, כורכום, צדף ירוק השפתיים, יוקה, ג'ינג'ר ועוד, בהחלט יכולים לעשות עבודה טובה בשיפור, תיקון והקלה במצב המיפרקים.
דיקור שיטה יעילה מאוד למצבי דלקות מיפרקים ועשויה להביא להקלה ניכרת.
לקינוח, הרי לא נסיים מבלי לקחת בחשבון פעילות גופנית ובפרט פעילות גופנית שיקומית: פילאטיס, פיזיותרפיה, כל פעילות בסביבת מים (בריכה) ולרבות הידרותראפיה, וואטסו עשויים בתורם להביא לחיזוק המיפרק, השרירים, הגידים והרצועות התומכים בו ובכך להביא להקלה. מן הסתם, כל פעילות גופנית בפני עצמה מסייעת באיזון רמות הסטרס שכולנו חווים ופן זה משמעותי ביותר אצל אלו הלוקים בדלקות מיפרקים.
שוב, פעילות גופנית חשובה מאוד, אך יש להתאים את סוג הפעילות את מינון הפעילות ביחס ישר למצבו של המיפרק בהתחשב ביכולתו והעדפותיו האישיות של האדם עצמו.
למען הסר ספק המידע אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואינו מיועד להנחות את הציבור או לשמש לגביו כהמלצה או הוראה או עצה לשימוש או שינוי או הורדה של תרופה כלשהי, אין במידע באתר זה תחליף להיוועצות עם רופא או רוקח בטרם רכישת תכשיר רפואי והתחלת הטיפול בו. יש לעיין בעלון לצרכן לפני השימוש בתכשיר רפואי. מומלץ להתייעץ עם רופא או רוקח בכל הנוגע למטרות ואופן השימוש, תופעות לוואי, אינטראקציה עם תכשירים רפואיים אחרים.
אותו סינוביה – הנוזל הסינוביאלי, עוטף את המיפרק ומסייע גם הוא בתורו לתנועה חלקה של המיפרק. נוזל זה עטוף בקרום המכוסה במעטה קשיח שמגן בתורו על המיפרק כולו.
למעשה, דלקת מיפרקים ניוונית מתרחשת כשהסחוס נשחק והופך דק וקשיח יותר ויותר בחלוף הזמן – ככל שהסחוס שחוק יותר, כך הקרום הסינוביאלי המקיף את המיפרק חש בגירוי מתמיד ובתורו, גורם לנפיחות מקומית ועודפי נוזלים.
המאמר מעניין אתכם?
עשו לייק לעמוד הפייסבוק שלנו ותהנו ממאמרים בשלל נושאים - לחצו כאן
אם לא די בכך, הרי שישנם מקרים שעם שחיקת הסחוס, עלולים להיווצר סביב קצות המפרק גידולי עצם (אנחנו מכירים אותם יותר בשמם "דורבן" או "דורבן עצם" או Osteophytes בשפה המקצועית) הנוצרים כתוצאה מהיווצרותם של כלי-דם חדשים באזור המפרק עצמו כשהם אלו האחראיים העיקריים לאותה נפיחות סביב המיפרק וכאב גדול יותר מן הסתם.
ככל שתהליך זה נמשך ללא טיפול או טיפול יעיל, הסחוס נשחק יותר ויותר עד למצב בו העצמות מתחככות זו בזו ועצם החיכוך יודע לגרום לכאבים עזים ולהגבלת התנועה (תוך ריבוי נוזלים במיפרק).
בנקודה זו חשוב להבין שככל שהאדם הסובל מדלקת מיפרקים נושא על גופו משקל רב יותר, כך המיפרק עצמו סובל יותר והכאבים מטבע הדברים עזים יותר. נקודה זו מתייחסת בעיקר למיפרקים שנושאים את משקל גופנו כלומר, ברכיים ומפרק הירך.
בהמשך הכתבה, כשנעסוק בדרכים להקל על המצב נבין שירידה במשקל עשויה לסייע ולהקל עד מאוד על התקפי הכאבים ומצב המיפרק עצמו.
למעשה, המחלה מתאפיינת בהתקפים חוזרים ונשנים של התסמינים כשאנשים הלוקים בדלקות מיפרקים יודעים לספר ולהעיד על החרפה והקלה לסירוגין במצבם כשמה שעושה את ההבדל לא פעם הם השוני בתנאים הסביבתיים כלומר, תגובתו של החולה עצמו לסביבה העוטפת אותו בחייו.
המקומות הפגיעים השכיחים בדלקות מיפרקים הם ברכיים, כפות רגליים, אצבעות, ירכיים, עמוד-השדרה ובמקרים נדירים יותר נוכל לראות פגיעה במפרקי הכתפיים, שורש כף היד ולסת (TMJ) כשאלו הסובלים בפגיעה באזור הלסת, יסבלו לרוב גם מחריקות שיניים ובנוסף רמות סטרס גבוהות מלוות בקושי רגשי.
המחלה מתאפיינת בהתקפים חוזרים של תסמינים. הסובל חווה החמרה והקלה לסירוגין, בהתאם לתנאים הסביבתיים. החולים סובלים מכאבים, נוקשות (לרוב קצרה מחצי שעה) נפיחות וחוסר יציבות של המפרק.
כיום ידוע לנו על כמה גורמים העומדים בבסיס המחלה:
* רקע גנטי.
* עודף משקל הגורם בתורו לעומס רב על המפרקים בפרט כאמור לעיל על מפרקי הברכיים ועצם הירך.
* עומס יתר בעבודה הכרוכה בסחיבת משאות כבדים היוצרת בתורה עומס גדול על המיפרקים. אוכלוסייה נוספת שמתאימה כאן הם ספורטאים בכלל ומרימי משקולות בפרט.
* פגיעה מכאנית במפרקים על רקע של תאונות בכלל ותאונות דרכים בפרט.
* שימוש יתר במיפרקים על רקע פעילות גופנית מאומצת.
* אך גם חוסר פעילות גופנית מהווה סיכון דומה לזה של אלו שנמצאים במצב של שימוש יתר במיפרקים (נשים בשמירת הריון למשל).
קיימת קשת רחבה של סימפטומים המגיעים יד ביד עם דלקות מפרקים – ואלו הם:
* נוקשות מיפרקים – יתבטאו בהגבלת התנועה בכלל ובבוקר בפרט, או אחרי יום פעילות מלאה. במצבים אלו נראה כאבים במפרק ו/או נפיחות סביבו. כשהמרפרקים הראשונים להיפגע הם מפרקי הבהונות ברגליים.
* אי אפשר לדבר על דלקות מיפרקים מבלי להזכיר את רמות הכאב שהם חווים. כאבים אלו כאמור יודעים להגיע בהתקפים של החמרת המצב ותקופות של שקט יחסי כאמור בהתאם למצב הסביבתי. אך כשאדם הלוקה בדלקת מפרקים נמצא בפעילות פיזית מאומצת או לחילופין תקופה של חוסר פעילות בכלל, יסבלו חולים אלו מכאבים קשים בפרט באזור המפרק הפגוע אך גם סמוך לו.
הכאבים יהיו קשים יותר בבוקר, עם קושי תנועתי במתבטא בכך שלוקח להם זמן להתחיל להניע את עצמם בבוקר. בנוסף יסבלו ממפרקים אדומים, נפוחים ורגישים למגע כמו גם תחושת עקצוץ בקצות האצבעות או לחילופין העדר חולשה בם.
במאמר מוסגר יש לציין שיש חולים שמרגישים החרפה במצבם דווקא לאורך שעות היום, מצב זה מעיד על כך שהגורם הראשוני של המחלה מקורו בחוסרים תזונתיים והם יחושו תחושה של "משהו תקוע במיפרק או במקרים נדירים יותר העדר תחושה כלל במיפרק החולה.
* נפיחות ואודם יתלוו למצבי דלקת ספציפית אך אינם מחויבים להופיע. נפיחות תתרחש כשאותו קרום סינוביאלי עליו דיברנו קודם מגורה מאוד, עצם גירוי זה גורם להצטברות נוזלים ולהתהוות אותם דורבנים גרמיים שעשויים להתבטא כלפי חוץ בנפיחות של המיפרק המדובר.
* "קנאקים" הם אותם קולות פיצוח הנשמעים בכל תזוזה של המיפרקים. לרוב מקורם בתנועה נורמאלית של גזים במיפרק עצמו. במצבים קיצוניים עלול מקור הקול להיות חיכוך של עצם בעצם – המהווה עדות לחומרת מצב הסחוס והנוזל הסינוביאלי במפרק עצמו. ככלל, ריבוי קנאקים בכל מקום בגוף, מעיד על ביות של חילוף חומרים או על בעיות ספיגה בניגוד לרפואה הקונבנציונאלית שעשויה לעזור בשאיבת נוזלים מהמפרק (נוזל סינוביאלי) ולצרף תרופות משככות כאב או החלפות מפרק במצבי קיצון.
לרפואה הנטורופתית כמו גם לרפואה הסינית, יש לא מעט כלים כדי לסייע למצבם של חולי דלקות מיפרקים:
ברמה התזונתית - יומלץ על תפריט עשיר בסיבים תזונתיים על בסיס ירקות על מנת להגדיל את יכולת פינוי הרעלים מהמיפרקים כשבמקביל, תהיה הכברה בצריכת פירות אדומים כהים או כחולים כמו:
* דובדבנים, אוכמניות, סלק המכילים רמות גבוהות של נוגדי חמצון שעשויים בתורם לעודד "תיקון" נזקים בסחוס.
* דגים שמקורם בים הצפוני המכילים רמות גבוהות של חומצות שומן מסוג אומגה 3 המהוות אלמנט נוגד דלקת.
* הכברת ירקות גופרתיים כמו שום, בצל, פטריות, כרובית, קולרבי, ברוקולי.
ירקות עליים ירוקים יעזרו בתורם לגוף להפטר מעודפי נוזלים ובכך יקלו על רמות הכאב הנגרם כאמור בנפיחות ונוזלים במיפרק – כחומרים משתנים. צמחי מרפא בעלי תכונות משתנות יסייעו במצבים אלו לצמצם את הנפיחות במיפרקים והקלה בכאב.
* כבכל מצב דלקתי או מצבי כאב גם כאן יומלץ להפחית שימוש בפחמימות פשוטות המכילות רמות גבוהות של סוכרים פשוטים ובמקומם לצרוך דגנים מלאים.
* שתיה מושכלת חשובה מאוד במצבים אלו על מנת לעודד את המערך הלימפתי לנקז את כמות הרעלנים בגוף ובמקביל, חלילה חסר בנוזל הסינוביאלי שאמור להגן על המיפרק עלול לגרום לכאב בפני עצמו כך ששתייה מושכלת חייבת להלקח בחשבון.
* ירקות ממשפחת הסולאניים עלולים להחריף את הסימפטומים של הלוקים בדלקות מיפרקים ולכן, עליהם להמנע מצריכת ירקות אלו וביניהם: עגבניות, תפוחי-אדמה, חצילים ופלפלים ירוקים.
לידיעתכם, בפלפל ירוק ישנן כמויות גדולות יותר של סולאנין מאשר אלו הקיימות בפלפל אדום או גמבה.
מחקרים מראים שצריכת קפאין המצוי כאמור בקפה, תה, משקאות מוגזים, שוקולד ותרופות משככות כאב, גורמים להחרפה במצבם של חולי דלקות מפרקים. קפאין בפני עצמו ידוע כמחריף את המצב משום שהקפאין מתחבר לאותם רצפטורים הקשורים לתהליך בנייה מול פירוק הסחוס כלומר, בתורו גורם לנזק והרס הסחוסים.
ירקות ממשפחת המצליבים מכילים חומצה אוקסאלית זו, יודעת בתורה לשקוע במיפרקים ולחולל כאבים ודלקות. בזמן התקף אקוטי, יש להמנע כלל מצריכה ירקות ממשפחת המצליבים כאמור: כרובים למיניהם, ברוקולי, חרדל, כרובית, לפת.
שימו לב: שבמצבים של דלקת אקוטית, יש להמנע ככל הניתן מצריכת חלבון מהחי ושומן רווי - חלבון מהחי מתפרק בתורו בגוף למתווכי דלקת ומלבה את אש הדלקת.
תוספי מזון למיניהם יכולים בתורם לשפר את מצבם של חולי דלקות מיפרקים:
* ויטמין - D.
* נוגדי חימצון.
* ספציפיים.
* ויטמין - C חשוב מאוד למצבי כאב.
* קומפלקס ויטמיני - B.
* גלוקוזמין.
* כונדרואיטין.
* SAMe.
* MSM.
* אומגה - 3.
* ויטמין - K .
ועוד...
שימוש בצמחי מרפא תוך הפנייה של הרבליסט קליני/ נטורופת עשויים גם הם להביא לשיפור במצב: ציפורני השטן, כורכום, צדף ירוק השפתיים, יוקה, ג'ינג'ר ועוד, בהחלט יכולים לעשות עבודה טובה בשיפור, תיקון והקלה במצב המיפרקים.
דיקור שיטה יעילה מאוד למצבי דלקות מיפרקים ועשויה להביא להקלה ניכרת.
לקינוח, הרי לא נסיים מבלי לקחת בחשבון פעילות גופנית ובפרט פעילות גופנית שיקומית: פילאטיס, פיזיותרפיה, כל פעילות בסביבת מים (בריכה) ולרבות הידרותראפיה, וואטסו עשויים בתורם להביא לחיזוק המיפרק, השרירים, הגידים והרצועות התומכים בו ובכך להביא להקלה. מן הסתם, כל פעילות גופנית בפני עצמה מסייעת באיזון רמות הסטרס שכולנו חווים ופן זה משמעותי ביותר אצל אלו הלוקים בדלקות מיפרקים.
שוב, פעילות גופנית חשובה מאוד, אך יש להתאים את סוג הפעילות את מינון הפעילות ביחס ישר למצבו של המיפרק בהתחשב ביכולתו והעדפותיו האישיות של האדם עצמו.
למען הסר ספק המידע אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואינו מיועד להנחות את הציבור או לשמש לגביו כהמלצה או הוראה או עצה לשימוש או שינוי או הורדה של תרופה כלשהי, אין במידע באתר זה תחליף להיוועצות עם רופא או רוקח בטרם רכישת תכשיר רפואי והתחלת הטיפול בו. יש לעיין בעלון לצרכן לפני השימוש בתכשיר רפואי. מומלץ להתייעץ עם רופא או רוקח בכל הנוגע למטרות ואופן השימוש, תופעות לוואי, אינטראקציה עם תכשירים רפואיים אחרים.
