בסופו של יום, גם בתחילתו – עניין של גישה והתבוננות על החיים, סוכרת היא מחלה רב מערכתית בעיקר בגלל הסיבוכים שיודעים להגיע איתה יד ביד...
התשקיף ה"מאיים" לעיל, נראה אולי הזוי בעיניו של מי שלא לוקה בסוכרת, אבל מי שהוגדר כבר כלוקה בסוכרת, מכיר גם מכיר מקרוב את הסיכונים, את התחושות הנלוות לסיבוכי המחלה. ישנם סיבוכים נוספים שלא הוספתי כאן כמו חלילה מצבים של היפוגליקמיה שאנחנו יודעים איך הם מתחילים ולא ממש יכולים לדעת עד להיכן הם מתדרדרים וכמובן מצבים לא עלינו של חמצת.
התשקיף ה"מאיים" לעיל, נראה אולי הזוי בעיניו של מי שלא לוקה בסוכרת, אבל מי שהוגדר כבר כלוקה בסוכרת, מכיר גם מכיר מקרוב את הסיכונים, את התחושות הנלוות לסיבוכי המחלה. ישנם סיבוכים נוספים שלא הוספתי כאן כמו חלילה מצבים של היפוגליקמיה שאנחנו יודעים איך הם מתחילים ולא ממש יכולים לדעת עד להיכן הם מתדרדרים וכמובן מצבים לא עלינו של חמצת.
דם / מערכת חיסון / החלמה:
קחו לכם כוס מים והמיסו בה 4 - 5 כפות סוכר, אם תעשו זאת בהדרגה תוך ערבוב, תוכלו לחוש מידית שהנוזל שבכוס "מתעבה" משהו, זה בדיוק מה שקורה לדם שלנו בתוך כלי הדם. הדם הופך סמיך יותר ומתקשה לזרום בכלי הדם, ודאי בכלי-הדם הקטנטנים (נימים).
ככל שהדם "סמיך" יותר בשל ערכי גלוקוז גבוהים בו, כך יכולתו להגיע למה שמכונה "פריפריה" כלומר האזורים הרחוקים מהלב הולכת וגדלה כלומר, עם הזמן, אספקת הדם לאזורים כמו כפות הרגליים, כפות ידיים הולכת וקטנה עד הפסקתה כליל – זה בדיוק הגורם לקטיעת אברים שאינם מקבלים אספקת דם סדירה ואיתה את "חיילי" מערכת החיסון להתמודד עם פציעות/פצעים/זיהומים וכיו"ב.
כלי-דם:
כלי הדם המובילים את הדם לכל חלקי גופנו, סובלים גם הם כשהדם הופך סמיך וצמיגי. זה הזמן להסביר שנגזרות של סוכרים יודעים להיצמד ולהצטבר לכלי הדם שלנו (ובנוסף אם קראתם בתחילת הכתבה את ההסבר על רדיקלים חופשיים) ובמשך הזמן לגרום להתדקקות ואף להתפוררותם של כלי הדם. הסבר זה יאה לכלי דם גדולים, כשכלי דם קטנים פשוט "מתייבשים" כשאספקת דם סדירה לא מגיעה אליהם.
מכאן, ודאי קל להבין את הקלות הבלתי נסבלת של סיבוכי סוכרת עד כדי נזקים ללב (התקף/שבץ לב), למוח, לגפיים (בפרט רגליים וכפות רגליים), למוח, לעיניים, לכליות, לעור למערכת העצבים וכמובן מן הסתם להחלמה מכל פציעה באשר היא.
קחו לכם כוס מים והמיסו בה 4 - 5 כפות סוכר, אם תעשו זאת בהדרגה תוך ערבוב, תוכלו לחוש מידית שהנוזל שבכוס "מתעבה" משהו, זה בדיוק מה שקורה לדם שלנו בתוך כלי הדם. הדם הופך סמיך יותר ומתקשה לזרום בכלי הדם, ודאי בכלי-הדם הקטנטנים (נימים).
ככל שהדם "סמיך" יותר בשל ערכי גלוקוז גבוהים בו, כך יכולתו להגיע למה שמכונה "פריפריה" כלומר האזורים הרחוקים מהלב הולכת וגדלה כלומר, עם הזמן, אספקת הדם לאזורים כמו כפות הרגליים, כפות ידיים הולכת וקטנה עד הפסקתה כליל – זה בדיוק הגורם לקטיעת אברים שאינם מקבלים אספקת דם סדירה ואיתה את "חיילי" מערכת החיסון להתמודד עם פציעות/פצעים/זיהומים וכיו"ב.
כלי-דם:
כלי הדם המובילים את הדם לכל חלקי גופנו, סובלים גם הם כשהדם הופך סמיך וצמיגי. זה הזמן להסביר שנגזרות של סוכרים יודעים להיצמד ולהצטבר לכלי הדם שלנו (ובנוסף אם קראתם בתחילת הכתבה את ההסבר על רדיקלים חופשיים) ובמשך הזמן לגרום להתדקקות ואף להתפוררותם של כלי הדם. הסבר זה יאה לכלי דם גדולים, כשכלי דם קטנים פשוט "מתייבשים" כשאספקת דם סדירה לא מגיעה אליהם.
מכאן, ודאי קל להבין את הקלות הבלתי נסבלת של סיבוכי סוכרת עד כדי נזקים ללב (התקף/שבץ לב), למוח, לגפיים (בפרט רגליים וכפות רגליים), למוח, לעיניים, לכליות, לעור למערכת העצבים וכמובן מן הסתם להחלמה מכל פציעה באשר היא.
עיניים:
גם העיניים שלנו זקוקות לאספקת דם סדירה ושוטפת. אף שמקור הבעיה היא בכלי-הדם המובילים את אספקת הדם הסדירה לעיניים, הפרדתי סעיף זה בעיקר משום שמספר חולי הסוכרת הסובלים מבעיות עיניים (בצקות מקולאריות, גלאוקומה, התנוונות רשתית העין הנפגעת מחימצון יתר ועיוורון) גדול ורב.
מערכת העצבים:
אין ספק שכאב עצבי הוא אחד המכאובים הגדולים יותר שקיימים לנו לצערנו.
מצבים של פגיעה עצבית עלולים להתחיל בעקצוץ / "הירדמות", חולשת ידיים/רגליים, חוסר תחושה באחד הגפיים או חלקים ממנה, תחושת צריבה או כאב גדול – חשוב שתדעו שתא עצב שנפגע (ולא משנה סיבת הפגיעה בו) לא ישוקם. מכאן ניתן להבין שמרגע שקיימת כבר פגיעה עצבית, הסבירות לפציעות חוזרות הולכת וגוברת משום שאיבר שאין לנו תחושה בו, אין לנו היכולת "לשלוט" בו.
המאמר מעניין אתכם?
עשו לייק לעמוד הפייסבוק שלנו ותהנו ממאמרים בשלל נושאים - לחצו כאן
היפוגליקמיה:
היפוגליקמיה היא מצב של רמות גלוקוז נמוכות בדם (מתחת ל-70mg/dl). רוב המקרים של היפוגליקמיה מתרחשים אצל סוכרתיים נוטלי אינסולין כשלמעשה, מצב זה מצביע על עודף של אינסולין בדם ופחות מדי גלוקוז בדם.
לתופעה זו תסמינים רבים כמו רעב, רעד בגוף, דפיקות לב, הזעה, חולשה, סחרחורת, חרדה, נימול בגפיים – כולם או חלקם.
ככל שרמת הגלוקוז בדם תמשיך לרדת במצבים אלו, כך תרד אספקת הגלוקוז למוח והמצב אך ילך ויחריף, מה שעשוי להתבטא בבלבול, טשטוש ראיה, תחושת נמנום ועייפות גדולה, התעלפות, עצבנות ניכרת ואפילו אבדן הכרה עם או בלי פרכוסים. בשל כך, בין אם מופעי היפוגליקמיה מודעים או לא מודעים, היות והם מתרחשים במהירות ועלולים להיות מסכני חיים, מצבי היפוגליקמיה מופיעים כאן בפרק העוסק בסיבוכי סוכרת.
קטיעת אברים:
נושא אספקת הדם בכליו הובהר לעיל. גם כאן נעשתה הפרדה מנושא אספקת הדם בכליו בעיקר משום הצורך להדגיש שאברים שאינם מקבלים אספקת דם סדירה, לא מקבלים התייחסות נאותה של אותה מערכת חיסון שאמורה לטפל בכל סוג של פציעה שכולנו חווים במהלך החיים. כל סוג פציעה ולו הקטנה ביותר שאינה מקבלת הזנה קבועה וסדירה של "חיילי" מערכת החיסון עלולה חלילה להגיע למצב של כיבים ומעל לכך נמק (הליך ריקבון) וצורך בלתי נמנע בקטיעתם של אברים (לרוב גפיים). מטבע הדברים כל נזק לעצבים היקפיים גורם בפני עצמו לכיבים ברגליים כך שמעורבות אספקת הדם והמערך העצבי נוירולוגי מהווים גורם מכריע למצבי התכייבות (התפתחות כיבים)
עור:
כאמור, כשאין הזנת כלי-דם יהא גודלם ותפקידם אשר יהא, גם העור השומר על גופנו נפגע בעיקר משום שהתחושה שמלווה אותנו דרך קבע מול אברי הגוף השונים בכלל והגפיים בפרט מטשטשת במצב טוב ומתפוגגת במצב פחות טוב. כשאין לנו תחושה, אנחנו אפילו לא שמים לב כשאנחנו נפצעים בדרך, לא זוכרים ממה נפצענו ומספר המקרים שתופעה זו מתרחשת עולה מעל ומעבר לכל דמיון שתוכלו לגייס לצורך העניין. אם פעם (טרום איבוד תחושה מלאה) אדם יכול היה להצביע ולהבחין בפציעה ולו הקטנה ביותר, לאחר טשטוש תחושה גם מכה חזקה יותר לא תעבור את סף החישה ותשומת הלב תתעורר רק אם מישהו יסב את תשומת ליבו של האדם שנפצע או שהוא עצמו יראה אותה).
כליות:
הנתונים מראים שרוב החולים המאכלסים את מחלקות הדיאליזה בבתי-החולים הם במקור חולים סכרתיים.
הכליות שלנו הן איבר חכם, רגיש מאוד שמגיב באופן מיידי לכל שינוי שחל בגופנו (בהתאם לתיפקודי הכליות באשר הם-נושא שווה להרחבה).
כשרמות הגלוקוז בדם עולות, מגיבות הכליות על מנת לדלל את הדם ומפרישות מים נוספים כפועל יוצא לתגובה זו של הכליות, נוצרת תופעת שיתון רב. חולי סוכרת יוכלו להעיד באוזניכם על מספר רב של פעמים בהן הם נותנים שתן במהלך היום וגם במהלך הלילה (זה אחד הסימנים לסוכרת). במקום הזה נפתח סוג של מעגל קסמים בין השתנה מרובה לצימאון גדול ולמעשה רק איזון רמות הגלוקוז בדם עשוי לחולל שינוי במעגל זה.
חשוב לי להדגיש במקום זה שאנשים שקמים במהלך שנת לילה לתת שתן, מפרים את השינה הרצופה לה כולנו זקוקים על מנת לנוח, לצבור כוחות אך גם לשמור על איכותה של מערכת החיסון. אם נערב את מגבעת הרפואה הסינית אל תוך הקונבנציה בה דנו עד כה, הרי שלכל איבר בגוף האדם, יש שעתיים במהלך 24 שעות היממה כשבשעות אלו האיברים מאחזרים, מתקנים, מטפלים באיבר עצמו ובתפקודיו. לפיכך, מערכת החיסון מקבלת את זמנה בשעתיים האחרונות לשנת ליל (בחסות החשיכה הטבעית) ואם אדם קם במהלך הלילה באופן קבוע לתת שתן, הרי שהאיבר (מערכת החיסון במקרה זה) לא מקבל את ההזדמנות לטפל בעצמו ומכאן נראה ירידה בחוסנה של מערכת החיסון וכפועל יוצא נטייה גבוהה יותר לחלות.
אני חייבת להודות שפרק זה העוסק בסיבוכי מחלת הסוכרת הוא ממש על קצה המזלג וישנם סיבוכים נוספים שלא הזכרתי כאן, אך הם קיימים גם קיימים, יעידו על כך טוב ממני כל מי שלוקה בסוכרת ומרגיש מבפנים את התופעות והתסמינים הנלווים מעבר לאלו עיקריים עליהם בחרתי להרחיב את המודעות.
א י ב ח ו ן :
אבחון סוכרת מתבצע על ידי בדיקות דם לאיתור רמות הגלוקוז בו כשהבדיקה מתבצעת לאחר שמונה שעות צום לפחות (אפשר לשתות מים גם בזמן הצום באין מפריע לתוצאות הבדיקה).
תוצאות ערכי הבדיקה השתנו במהלך השנים האחרונות וכיום אלו הם הערכים המגדירים סוכרת, סוכרת סמויה וכו':
* 70 - 100 mg/dl (מ"ג לדציליטר) – ערכים תקינים.
* 100 - 126 mg/dl – סוכרת סמויה / טרום סוכרת.
* מעל - 126 mg/dl – ס ו כ ר ת...
**לתשומת לבכם, ערכי גלוקוז מתחת ל-70mg/dl מצביעים על מצבי היפוגליקמיה.mg/dl מהווים אינדיקציה חיובית לסוכרת אף שבכל מקרה שכזה, יש מן הסתם צורך באישוש נוסף בבדיקת דם בצום כמתואר לעיל.
בדיקה נוספת היא בדיקת - HbA1C (המוגלובין מסוכרר) כלומר, תוצאות הבדיקה מבטאות את כמות כדוריות הדם האדומות המכילות המוגלובין אליו נצמד גלוקוז בדם. בדיקה זו מתבצעת בעיקר כמעקב אצל מי שכבר אובחן כסוכרתי או במצב של טרום סוכרת/סוכרת בדיקה זו היא בדיקת סקר שתוצאותיה מעידות על שלושת /ארבעת (אורך חיי כדוריות הדם האדומות) החודשים הקודמים למועד הבדיקה.
תרגום שמה הלועזי של הסוכרת הוא "שתן מתוק" המהווה סימן ברור להימצאותה של סוכרת ולפיכך, בדיקת שתן מהווה בדיקה חשובה ומשמעותית. כעקרון, אין סיבה למצוא גלוקוז בשתן, למעט אם בדמו של האדם מבצע הבדיקה יש רמות גבוהות של גלוקוז בדם (מעל 180mg/dl) שהכליות בתורן מפרישות לשתן.
בנוסף, בבדיקות שתן לסוכרתיים יתבצע מעקב לבדיקת רמות אלבומין. האלבומין הוא חלבון ראשי בדם והפרשת מיקרו אלבומין מצביעה על פגיעה בכליות (תופעה של סיבוך סוכרת המתרחשת אצל סוכרתיים).
מעניין לראות שבשירותים בם משתמשים אנשים סוכרתיים בין ביודעין ובין שלא ביודעין, ניתן למצוא זבובים רבים וזאת בשל הימצאות סוכר בשתן אותו הם מחפשים – אם ראיתם זבובים מסתובבים אצלכם בשירותים מספר פעמים באופן בולט, זה הזמן לגשת לבצע בדיקות דם ושתן לאישוש או שלילת ערכי גלוקוז גבוהים.
למען הסר ספק המידע אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואינו מיועד להנחות את הציבור או לשמש לגביו כהמלצה או הוראה או עצה לשימוש או שינוי או הורדה של תרופה כלשהי, אין במידע באתר זה תחליף להיוועצות עם רופא או רוקח בטרם רכישת תכשיר רפואי והתחלת הטיפול בו. יש לעיין בעלון לצרכן לפני השימוש בתכשיר רפואי. מומלץ להתייעץ עם רופא או רוקח בכל הנוגע למטרות ואופן השימוש, תופעות לוואי, אינטראקציה עם תכשירים רפואיים אחרים.
גם העיניים שלנו זקוקות לאספקת דם סדירה ושוטפת. אף שמקור הבעיה היא בכלי-הדם המובילים את אספקת הדם הסדירה לעיניים, הפרדתי סעיף זה בעיקר משום שמספר חולי הסוכרת הסובלים מבעיות עיניים (בצקות מקולאריות, גלאוקומה, התנוונות רשתית העין הנפגעת מחימצון יתר ועיוורון) גדול ורב.
מערכת העצבים:
אין ספק שכאב עצבי הוא אחד המכאובים הגדולים יותר שקיימים לנו לצערנו.
מצבים של פגיעה עצבית עלולים להתחיל בעקצוץ / "הירדמות", חולשת ידיים/רגליים, חוסר תחושה באחד הגפיים או חלקים ממנה, תחושת צריבה או כאב גדול – חשוב שתדעו שתא עצב שנפגע (ולא משנה סיבת הפגיעה בו) לא ישוקם. מכאן ניתן להבין שמרגע שקיימת כבר פגיעה עצבית, הסבירות לפציעות חוזרות הולכת וגוברת משום שאיבר שאין לנו תחושה בו, אין לנו היכולת "לשלוט" בו.
המאמר מעניין אתכם?
עשו לייק לעמוד הפייסבוק שלנו ותהנו ממאמרים בשלל נושאים - לחצו כאן
היפוגליקמיה:
היפוגליקמיה היא מצב של רמות גלוקוז נמוכות בדם (מתחת ל-70mg/dl). רוב המקרים של היפוגליקמיה מתרחשים אצל סוכרתיים נוטלי אינסולין כשלמעשה, מצב זה מצביע על עודף של אינסולין בדם ופחות מדי גלוקוז בדם.
לתופעה זו תסמינים רבים כמו רעב, רעד בגוף, דפיקות לב, הזעה, חולשה, סחרחורת, חרדה, נימול בגפיים – כולם או חלקם.
ככל שרמת הגלוקוז בדם תמשיך לרדת במצבים אלו, כך תרד אספקת הגלוקוז למוח והמצב אך ילך ויחריף, מה שעשוי להתבטא בבלבול, טשטוש ראיה, תחושת נמנום ועייפות גדולה, התעלפות, עצבנות ניכרת ואפילו אבדן הכרה עם או בלי פרכוסים. בשל כך, בין אם מופעי היפוגליקמיה מודעים או לא מודעים, היות והם מתרחשים במהירות ועלולים להיות מסכני חיים, מצבי היפוגליקמיה מופיעים כאן בפרק העוסק בסיבוכי סוכרת.
קטיעת אברים:
נושא אספקת הדם בכליו הובהר לעיל. גם כאן נעשתה הפרדה מנושא אספקת הדם בכליו בעיקר משום הצורך להדגיש שאברים שאינם מקבלים אספקת דם סדירה, לא מקבלים התייחסות נאותה של אותה מערכת חיסון שאמורה לטפל בכל סוג של פציעה שכולנו חווים במהלך החיים. כל סוג פציעה ולו הקטנה ביותר שאינה מקבלת הזנה קבועה וסדירה של "חיילי" מערכת החיסון עלולה חלילה להגיע למצב של כיבים ומעל לכך נמק (הליך ריקבון) וצורך בלתי נמנע בקטיעתם של אברים (לרוב גפיים). מטבע הדברים כל נזק לעצבים היקפיים גורם בפני עצמו לכיבים ברגליים כך שמעורבות אספקת הדם והמערך העצבי נוירולוגי מהווים גורם מכריע למצבי התכייבות (התפתחות כיבים)
עור:
כאמור, כשאין הזנת כלי-דם יהא גודלם ותפקידם אשר יהא, גם העור השומר על גופנו נפגע בעיקר משום שהתחושה שמלווה אותנו דרך קבע מול אברי הגוף השונים בכלל והגפיים בפרט מטשטשת במצב טוב ומתפוגגת במצב פחות טוב. כשאין לנו תחושה, אנחנו אפילו לא שמים לב כשאנחנו נפצעים בדרך, לא זוכרים ממה נפצענו ומספר המקרים שתופעה זו מתרחשת עולה מעל ומעבר לכל דמיון שתוכלו לגייס לצורך העניין. אם פעם (טרום איבוד תחושה מלאה) אדם יכול היה להצביע ולהבחין בפציעה ולו הקטנה ביותר, לאחר טשטוש תחושה גם מכה חזקה יותר לא תעבור את סף החישה ותשומת הלב תתעורר רק אם מישהו יסב את תשומת ליבו של האדם שנפצע או שהוא עצמו יראה אותה).
כליות:
הנתונים מראים שרוב החולים המאכלסים את מחלקות הדיאליזה בבתי-החולים הם במקור חולים סכרתיים.
הכליות שלנו הן איבר חכם, רגיש מאוד שמגיב באופן מיידי לכל שינוי שחל בגופנו (בהתאם לתיפקודי הכליות באשר הם-נושא שווה להרחבה).
כשרמות הגלוקוז בדם עולות, מגיבות הכליות על מנת לדלל את הדם ומפרישות מים נוספים כפועל יוצא לתגובה זו של הכליות, נוצרת תופעת שיתון רב. חולי סוכרת יוכלו להעיד באוזניכם על מספר רב של פעמים בהן הם נותנים שתן במהלך היום וגם במהלך הלילה (זה אחד הסימנים לסוכרת). במקום הזה נפתח סוג של מעגל קסמים בין השתנה מרובה לצימאון גדול ולמעשה רק איזון רמות הגלוקוז בדם עשוי לחולל שינוי במעגל זה.
חשוב לי להדגיש במקום זה שאנשים שקמים במהלך שנת לילה לתת שתן, מפרים את השינה הרצופה לה כולנו זקוקים על מנת לנוח, לצבור כוחות אך גם לשמור על איכותה של מערכת החיסון. אם נערב את מגבעת הרפואה הסינית אל תוך הקונבנציה בה דנו עד כה, הרי שלכל איבר בגוף האדם, יש שעתיים במהלך 24 שעות היממה כשבשעות אלו האיברים מאחזרים, מתקנים, מטפלים באיבר עצמו ובתפקודיו. לפיכך, מערכת החיסון מקבלת את זמנה בשעתיים האחרונות לשנת ליל (בחסות החשיכה הטבעית) ואם אדם קם במהלך הלילה באופן קבוע לתת שתן, הרי שהאיבר (מערכת החיסון במקרה זה) לא מקבל את ההזדמנות לטפל בעצמו ומכאן נראה ירידה בחוסנה של מערכת החיסון וכפועל יוצא נטייה גבוהה יותר לחלות.
אני חייבת להודות שפרק זה העוסק בסיבוכי מחלת הסוכרת הוא ממש על קצה המזלג וישנם סיבוכים נוספים שלא הזכרתי כאן, אך הם קיימים גם קיימים, יעידו על כך טוב ממני כל מי שלוקה בסוכרת ומרגיש מבפנים את התופעות והתסמינים הנלווים מעבר לאלו עיקריים עליהם בחרתי להרחיב את המודעות.
א י ב ח ו ן :
אבחון סוכרת מתבצע על ידי בדיקות דם לאיתור רמות הגלוקוז בו כשהבדיקה מתבצעת לאחר שמונה שעות צום לפחות (אפשר לשתות מים גם בזמן הצום באין מפריע לתוצאות הבדיקה).
תוצאות ערכי הבדיקה השתנו במהלך השנים האחרונות וכיום אלו הם הערכים המגדירים סוכרת, סוכרת סמויה וכו':
* 70 - 100 mg/dl (מ"ג לדציליטר) – ערכים תקינים.
* 100 - 126 mg/dl – סוכרת סמויה / טרום סוכרת.
* מעל - 126 mg/dl – ס ו כ ר ת...
**לתשומת לבכם, ערכי גלוקוז מתחת ל-70mg/dl מצביעים על מצבי היפוגליקמיה.mg/dl מהווים אינדיקציה חיובית לסוכרת אף שבכל מקרה שכזה, יש מן הסתם צורך באישוש נוסף בבדיקת דם בצום כמתואר לעיל.
בדיקה נוספת היא בדיקת - HbA1C (המוגלובין מסוכרר) כלומר, תוצאות הבדיקה מבטאות את כמות כדוריות הדם האדומות המכילות המוגלובין אליו נצמד גלוקוז בדם. בדיקה זו מתבצעת בעיקר כמעקב אצל מי שכבר אובחן כסוכרתי או במצב של טרום סוכרת/סוכרת בדיקה זו היא בדיקת סקר שתוצאותיה מעידות על שלושת /ארבעת (אורך חיי כדוריות הדם האדומות) החודשים הקודמים למועד הבדיקה.
תרגום שמה הלועזי של הסוכרת הוא "שתן מתוק" המהווה סימן ברור להימצאותה של סוכרת ולפיכך, בדיקת שתן מהווה בדיקה חשובה ומשמעותית. כעקרון, אין סיבה למצוא גלוקוז בשתן, למעט אם בדמו של האדם מבצע הבדיקה יש רמות גבוהות של גלוקוז בדם (מעל 180mg/dl) שהכליות בתורן מפרישות לשתן.
בנוסף, בבדיקות שתן לסוכרתיים יתבצע מעקב לבדיקת רמות אלבומין. האלבומין הוא חלבון ראשי בדם והפרשת מיקרו אלבומין מצביעה על פגיעה בכליות (תופעה של סיבוך סוכרת המתרחשת אצל סוכרתיים).
מעניין לראות שבשירותים בם משתמשים אנשים סוכרתיים בין ביודעין ובין שלא ביודעין, ניתן למצוא זבובים רבים וזאת בשל הימצאות סוכר בשתן אותו הם מחפשים – אם ראיתם זבובים מסתובבים אצלכם בשירותים מספר פעמים באופן בולט, זה הזמן לגשת לבצע בדיקות דם ושתן לאישוש או שלילת ערכי גלוקוז גבוהים.
למען הסר ספק המידע אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואינו מיועד להנחות את הציבור או לשמש לגביו כהמלצה או הוראה או עצה לשימוש או שינוי או הורדה של תרופה כלשהי, אין במידע באתר זה תחליף להיוועצות עם רופא או רוקח בטרם רכישת תכשיר רפואי והתחלת הטיפול בו. יש לעיין בעלון לצרכן לפני השימוש בתכשיר רפואי. מומלץ להתייעץ עם רופא או רוקח בכל הנוגע למטרות ואופן השימוש, תופעות לוואי, אינטראקציה עם תכשירים רפואיים אחרים.
