קנדידה – מתי הפטרייה הידידותית הופכת לבעיה

קנדידה (Candida) היא שמרים — פטרייה שחיה באופן טבעי אצל כולנו: במעיים, על העור ובריריות הגוף. רוב הזמן היא שוכנת שם בשקט, באיזון עם החיידקים הידידותיים, ולא גורמת לשום נזק. הבעיה מתחילה כשהאיזון העדין הזה מופר, והקנדידה מתחילה להתרבות בצורה מוגזמת — מצב שנקרא קנדידיאזיס.

למה האיזון מופר?

הקנדידה היא "אורחת" שיודעת לנצל הזדמנויות. כמה גורמים מוכרים נותנים לה יתרון על פני החיידקים הטובים:

אחד הנזקים שגורמת הקנדידה נגרם בשל השתרשות הקנדידה בדופן המעי, דבר הגורם לדליפת מזון לא מעוכל וכימיקלים שונים לזרם הדם – דבר זה גורף תגובות אלרגיות,
קשר לזיהומים חוזרים בנרתיק, ארטריטיס, אסטמה, פסוריאזיס ואף לבעיות פיריון בנשים.
 
סימפומים של קנדידה:
חשוב לדעת, שאצל כל אחד הסימפטומים יראו שונים בעיקר, משום שלכל אחד מאיתנו איבר/מערכת חלשים אחרים. התבטאות הסימפטומים תיראה תמיד באיבר/המערכת החלשה.
 
יחד עם זאת, ישנם סימפטומים ברורים ומוכרים כמו  למשל:
- הפרעה לספיגת חומצות אימונ, ויטמינים ומינרלים
- התשת מערכת החיסון והגוף כולו
- נפיחות בבטן וגזים
- התכווצויות מעיים המתבטאים בכאבי-בטן
- גירוי בפי-הטבעת
- שלשול/עצירות או לחילופין – IBS = מעי רגיז
- ריר בצואה ושינויים בתיפקוד המעיים
- פטרת וגינאלית מלווה בהפרשות ווגינאליות וגרד
- זיהומים חוזרים בשלפוחית השתן
- ירידה בתשוקה המינים ואצל גברים גם אימפוטנציה, בעיות פיריון אצל נשים

אנטיביוטיקה — בזמן שהיא מחסלת חיידקים מזיקים, היא פוגעת גם בחיידקים הידידותיים שאחראים לרסן את הקנדידה. זו אחת הסיבות השכיחות ביותר.
תזונה עשירה בסוכר ובפחמימות מזוקקות — סוכר הוא הדלק האהוב על הקנדידה, ותפריט עתיר סוכר הוא בעצם הזמנה לצמיחה.
סטרס כרוני — לחץ ממושך משבש את מערכת החיסון ואת מאזן החיידקים במעי.
מערכת חיסון מוחלשת, שינויים הורמונליים, גלולות וסטרואידים — כל אלה יכולים להטות את הכף לטובת הפטרייה.

איך זה מרגיש?

הסימנים של צמיחת קנדידה מגוונים, ולעיתים קשה לשייך אותם דווקא אליה — כי הם חופפים למצבים רבים אחרים. בין הביטויים שמדווחים עליהם: עייפות ותשישות, נפיחות וגזים בבטן, השתוקקות עזה למתוק ולפחמימות, זיהומים פטרייתיים חוזרים, בעיות עור וגירודים, "ערפל מוחי" וקושי בריכוז, ורגישויות למזון. חשוב לזכור — אף אחד מהסימנים אינו ייחודי לקנדידה בלבד, ולכן חשוב לא "לאבחן" את עצמנו על סמך
תסמין בודד.

שאלון להיכרות עצמית

סמנו לעצמכם כמה מהמשפטים הבאים מוכרים לכם בתקופה האחרונה:

  • נטלתי אנטיביוטיקה יותר מפעם-פעמיים בשנה האחרונה
  • יש לי השתוקקות חזקה למתוק או ללחם
  • אני סובל/ת מנפיחות, גזים או אי-נוחות בבטן באופן קבוע
  • אני מרגיש/ה עייפות שלא מתאזנת עם מנוחה
  • יש לי זיהומים פטרייתיים חוזרים (עור, ציפורניים, אזורים אינטימיים)
  • אני חווה "ערפל מוחי", קושי בריכוז או שינויים במצב הרוח
  • יש לי רגישויות או תגובות למזונות שבעבר לא הפריעו לי
  • אני חי/ה בתקופה עמוסה ולחוצה במיוחד
סימנתם כמה וכמה משפטים? זה לא אבחנה — אבל זה סימן טוב שכדאי לשוחח עם מטפל/ת שיכיר/תכיר את התמונה המלאה שלכם ויעזור/תעזור להחזיר איזון.

הגישה הטבעית להחזרת האיזון

הרעיון המרכזי בגישה המשלימה הוא לא "להילחם" בקנדידה בלבד, אלא ליצור סביבה שבה החיידקים הטובים חוזרים לשלוט. הצעדים המקובלים כוללים הפחתת סוכר ופחמימות מזוקקות (לקצץ את מקור המזון
של הפטרייה), חיזוק אוכלוסיית החיידקים הטובים באמצעות מזון מותסס ופרוביוטיקה, ותמיכה במערכת העיכול ובחיסון. קיימים גם צמחי מרפא בעלי תכונות אנטי-פטרייתיות, אך שילובם נכון לעשות בליווי מקצועי
— במיוחד אם נוטלים תרופות קבועות.

קנדידה היא דוגמה יפה לעיקרון שחוזר שוב ושוב ברפואה הטבעית: הגוף יודע לשמור על עצמו, כל עוד אנחנו נותנים לו את התנאים לכך. לפעמים כל מה שצריך זה להסיר את מה שמפריע לאיזון — ולתת לטבע לעשות את שלו.





 למען הסר ספק, המידע במאמר זה הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ, אבחון או המלצה רפואית, ואינו תחליף להתייעצות עם רופא/ה או מטפל/ת מוסמך/ת. אין להתחיל, לשנות או להפסיק טיפול על סמך האמור כאן. בכל שאלה או בעיה בריאותית יש לפנות לאיש מקצוע.
 

x

#{title}

#{text}

#{price}