OA / RA הדלקות שמכריעות את המפרקים
בשם אלוהי העצמות, למה זה כל כך כואב?...
דלקת פרקים – אוֹסְטֵאוֹאַרְטְריטיס, מחלת מיפרקים ניוונית שגורמת לנפיחות, לפעמים אדמומיות, אבל בעיקר לכאב שיודע לנוע בין סביל לבלתי נסבל עד כדי מגבלה בתנועה.
דלקות מיפרקים נחלקות לשני סוגים עיקריים:
1. דלקת מיפרקים ניוונית
2. דלקת מיפרקים שיגרונית
1. פניה הניווניים של דלקת המפרקים (OA):
דלקת פרקים – אוֹסְטֵאוֹאַרְטְריטיס, מחלת מיפרקים ניוונית שגורמת לנפיחות, לפעמים אדמומיות, אבל בעיקר לכאב שיודע לנוע בין סביל לבלתי נסבל עד כדי מגבלה בתנועה.
דלקות מיפרקים נחלקות לשני סוגים עיקריים:
1. דלקת מיפרקים ניוונית
2. דלקת מיפרקים שיגרונית
1. פניה הניווניים של דלקת המפרקים (OA):
דלקת מיפרקים ניוונית מדברת בעיקר על שחיקת הסחוס שתפקידו במקור להגן על מקומות המפגש בין שתי עצמות, למנוע משתי העצמות הנפגשות להתחכך האחת בשנייה – בדיוק מה שקורה במיפרקים וגורם לכאב גדול.
תופעה זו מתרחשת אצל יותר ממחצית האנשים מעל גיל - 60/65, אנשים שעוסקים בספורט מאסיבי, כשהמפרקים הראשונים להיפגע יהיו הברכיים, הירכיים, עמוד השדרה והידיים. במקרים קיצוניים נראה מעורבות גם של כתפיים והלסת – (פגיעת דלקת מיפרקים בלסת מעידה על סטרס כגורם מכריע).
מטבע הדברים, הרגליים ובפרט הברכיים יהיו תמיד הראשונות להיפגע, אחרי ככלות הכל, הן אלו שנושאות את מירב הנטל התנועתי מחד וכל משקל שאנחנו נושאים על גופנו. נסו לרגע לחשוב שהברכיים נושאות אותנו כל יום, כל היום מרגע שהתחלנו לזחול, לאורך כל משחקי הילדות (בתקווה שלא קפצנו או נפלנו על הברכיים ישירות), לאורך גיל ההתבגרות ושלל תעלולי הטיפש-עשרה, עבור בצבא עם נשיאת משאות כבדים במקרה הטוב ובמקרה פחות נחמד בעמידה מרובה, עם משקל גדול על הגוף, עם ריצה לאורך מרחקים עם משקל כבד על הגוף – ללא ספק, לא קל להן לברכיים – תרתי משמע לפחות, זו בדיוק הסיבה שהן הראשונות להגיב כשהסחוסים נשחקים וכעת, הסיבות הרבה יותר ברורות.
גם אם והתמקדתי בברכיים שברוב המקרים הן הראשונות להיפגע, זה המקום להזכיר שגם מיפרקי האגן, עמוד השדרה המזמן לנו שלל חוליות וסחוסים ביניהן ופרקי האצבעות יודעים גם הם להיפגע מדלקות מיפרקים ו"להסב" לא מעט כאב בלשון המעטה (כולל דֶפוֹרְמָצְיָה – שינוי גרמי).
בפועל, הסחוס והנוזל (סינוביאלי) המאפשרים הן את החלקת התנועה, מניעת חיכוך ישיר בין שתי העצמות ובלימת זעזועים, מתקשים, נשחקים והפכים דקים, מה שמכונה תהליך של הסתיידות המדבר על שקיעת מינרלים המצטברים במיפרקים "הודות" למיעוט תנועה בראש ובראשונה ומעל לכך, העובדה המצערת שמערכת הלימפה האמונה על ניקוז פסולת מהגוף, ממעטת להגיע אל המיפרקים. למעשה, גם אספקת הדם למיפרקים יחסית זעומה כששני פרמטרים אלו (הזנה ופינוי מועטים), מקשים על הטיפול. מכאן, ניתן להבין שתנועה מתונה בהחלט נדרשת, גם אם במקור היא זו שגרמה לבעיה, הרי שחוסר תנועה בתורו, מגביר את שקיעת המינרלים במיפרקים ותורם לליבוי והחרפת המצב.
במקרים אחרים, כשקיים גירוי מתמיד של המעטפת/קרום הסינוביאלי (זה המשמר את כמות הנוזלים הנדרשת לסיכוך המיפרק כאמור), עלולה להיווצר דלקת שמתבטאת הן בעודף נוזלים והן בנפיחות, אדמומיות וחום סביב המיפרק עצמו.
אלרגיות למזונות, תזונה מתועשת דלת נוטריאנטים, עומס חלבון מהחי בתפריט, תזונה שומנית, תיפקוד לקוי של מערכת העיכול (עצירויות למשל), חוסר איזון הורמונאלי, חוסר פעילות-גופנית ויציבה לקויה (הן על רקע מולד או על רקע נרכש כתוצאה מפציעה או כאב מתמשך שאינו בהכרח קשור) שקיעת מתכות, הם אספקטים נוספים שיודעים לגרום לדלקת מיפרקים. סטרס פיזי ורגשי, יודע בתורו להחריף את הכאב, כמו גם שינויי מזג-אוויר ובפרט קור ולחות.
2. פניה השיגרוניים של דלקת מיפרקים (RA):
אם פניה הניווניים של דלקת מיפרקים מדברת על דלקת מכאנית על רקע שחיקה, הרי שפניה השיגרוניים של דלקת המיפרקים מכוונים אצבע לפָּן אוטואימוני – עצמוֹני כלומר, תאי מערכת החיסון <לבנים> של האדם הלוקה בדלקת מיפרקים שיגרונית מזהים את הסחוס במיפרקים כְּפָּתוֹגֶן <נקרא לזה "אויב"> וכחלק שוטף של מערכת החיסון, תוקפת מערכת החיסון את אלו שהיא מזהה כאויבים - למעשה, זו ההגדרה הכי פשוטה בה ניתן להסביר מחלות אוטואימוניות. כיום סבורים החוקרים שזה מקור הבעיה בדלקות מיפרקים שיגרוניות.
אלרגיות למזונות מסויימים, גנטיקה, פציעות וחבלות במיפרקים, חוסר איזון חומצה/בסיס מהווים גם הם חלק מהגורמים לדלקת זו. גם פה, כמו בכל כך הרבה מקומות בהם אנחנו מזכירים את הסטרס, בהחלט גם כאן הסטרס יודע להוות גורם מכריע בפרט ברמות הכאב ותכיפות הופעת מופעי דלקת סוערי כאב.
דלקות מיפרקים שיגרוניות מתנהגות באופן בלתי צפוי, הן יודעות להתחיל בסערה, לשכוח ולחזור ולסעור שוב בלי הסבר ברור.
מעניין לראות שקיימת חלוקה שווה (כמעט) בין הלוקים בדלקת מיפרקים ניוונית אך לעומתם, יותר נשים (פי 3 ויותר) לוקות בדלקת מיפרקים שיגרונית.
הסימנים שבדרך:
* קנאקים
אתם ודאי מכירים את כל קשת ה"צלילים" הנובעים מהמפרקים כשאלו מתחילים לומר את דברם ולהתפוקק. בפועל, מדובר בתנועת גזים במיפרק וזו תופעה ידועה ומוכרת.
ככלל, ריבוי קנאקים בכל מקום בגוף מצביעים על חוסר איזון במטאבוליזם ובעיות ספיגה.
* נוקשות
נוקשות מיפרקים יודעת להגיע בכמה מצבים, הן אחרי יום של פעילות מאסיבית, עם השיבה לפעילות גופנית אחרי תקופה בלעדיה, במעבר בין מנח למנח ובפרט בבוקר, בסוף יום. התחושה היא של קושי להניע, חסר "שמן" במנוע לסיכוך התנועה והחלקתה.
* כאב
כאב הוא כאב, דלקות מיפרקים יודעות לפתוח פרק נוסף בהגדרת המושג "כאב" אבל יחד עם זאת, לא תמיד הכאב מתרכז נקודתית במיפרק עצמו, אלא במקום קרוב, סביב המיפרק. כאבי מיפרקים יודעים להגיע יחד עם תחושת נימול ועקצוץ בקצוות.
* נפיחות / אודם
נפיחות ו/או אודם נראה לרוב כשהנוזל שבמיפרק (סינוביאלי) מגורה <ככל ששחיקת הסחוס מתקדמת, נוצרים בקצות העצמות מעיין "קוצים" גרמיים שמקורם בהצטברות ושקיעת מינרלים ו/או תהליך הסתיידותי של הנוזל הסינוביאלי במיפרק. מעיין דורבנים> או בשל התרבות נוזלים במיפרק.
לפני מספר חודשים, נתקלתי ברחבי הרשת בסרטון מדהים שמביא אילוסטרציית ניתוח שמטרתו לטפל בסחוסים שחוקים שבין חוליות עמוד השדרה.
אין ספק שהרפואה הקונבנציונאלית והכירורגיה עושות עבודה מרשימה ובשנים האחרונות, מאז פועלת הכירורגיה באמצעות מכשירים קטנטנים ועבודה מול מסכי מחשב, אין ספק שגם העבודה מדויקת יותר והשיקום קל יותר כשאין צורך לפתוח פתיחה מלאה של הגוף כדי להגיע לטפל באיברים.
אבל עד שמגיעים למצב של "אל חזור" וצורך בניתוח כי כבר אין שום אופציה אחרת, הדרך ארוכה וכתמיד – יש עוד הרבה מאוד מה לעשות...
איך ניתן להקל?
אבן היסוד הנטורופתית מכוונת אצבע למענה התזונתי בראש ובראשונה:
הגדלת כמות הסיבים התזונתיים ממקור ירקות וירקות עליים ירוקים לשיפור ניקוז
עודפי נוזלים ופסולת מהגוף. במידה ואין מניע, תנו דגש לשום, בצל, פטריות, כרובית, קולרבי וברוקולי (כמובן שבמקביל להוספת סיבים תזונתיים בתפריט יש במקביל להקפיד על שתיה מספקת <מים> (מזכירה לכם לבדוק את צבע השתן).
דובדבנים, אוכמניות, פתל מכילים נוגדי חימצון עוצמתיים ועשויים בתורם לעודד תיקון נזקים בסחוס. המלצה זו יעילה למצבים התחלתיים ראשוניים ולא למצבים קשים שקיימים כבר זמן רב.
במצבים שכאלו, נכון יהיה להסיר מהתפריט כל מתווך דלקתי כשבמקביל, נכון יהיה להוסיף חומרים נוגדי דלקת: אם כן, יש להמנע מאכילת חלבון מהחי (בשר, עוף, הודו) ובמקביל להכביר באכילת דגים, דגי ים צפוני שכאמור מכילים רמות גבוהות יותר של אומגה 3 – היא החומר נוגד הדלקת:
טונה (עדיף אדומה), סלמון, סול, מקרל, פילה מרלוזה, בקלה, הליבוט – אלו הם דגי ים צפוני שתכולת אומגה 3 בם גבוהה יותר.
שימוש בשורש טרי של כורכום (בצמידות לתיבול בפלפל שחור), שורש ג'ינג'ר (במידה ואין לחץ דם גבוה) יכולים גם הם בתורם להוסיף לפָּן נוגד הדלקת וזירוּז מערכת החיסון. שימו לב שפעילותה של מערכת החיסון נחלת ומותשת כשהתפריט מכיל סוכר/קמח לבן ומוצריהם ולכן, בד בבד לזירוז וחיזוק מערכת החיסון, יש להקפיד על מניעה מגורמים מתישים.
שילוב הוספת סיבים תזונתיים ומים לשתייה עשויים בפני עצמם לעשות עבודה יעילה מאוד מעצם פינוי הרעלנים מהגוף.
ירקות ממשפחת המצליבים, מכילי חומצה אוקסלית חשודים כמקור לשקיעת חומצה אוקסלית כשזו בתורה, חשודה כקשורה בדלקת ומכאן כמקור לכאב.
מי הם המצליבים?
כרוב לבן, כרוב סגול, כרוב ניצנים, כרובית, ברוקולי, לפת, חזרת, חרדל ואף פלואור שניתן למצוא הן במים מפלוארים והן במשחות שיניים למיניהן.
אם הקפדתם לקרוא את תחילתה של כתבה זו היטב, הרי שמצאתם גם התייחסות לאלרגיות כמקור ראשוני לדלקות מיפרקים באשר הן.
כאן, במקום זה ראוי להזכיר את תסמונת המעי הדליף, כשהמעיים אינם שלמים, כשפְלוֹֹרָת המעיים דלה ואינה שלימה ואינה מצליחה כך להגן על המעיים מפני דליפה לזרם הדם של חלבון לא מוכר למערכת החיסון, נקודה זו עשויה להיות מקור להיווצרותן של אלרגיות שבתורן, עלולות להיות מקור לדלקת מיפרקים.
לכן, כחלק ממערך הבדיקות הראשוניות (לפחות בפאזה הטבעית/נטורופתית) נכון יהיה לשלול או חלילה לאשש, מקור באי שלימות המעיים.
קיימים לא מעט תוספים חשובים בפרוטוקול הטיפולי בדלקות מיפרקים:
* ויטמין - D, נוגדי חימצון – שניהם עשויים לתת מענה להאטת התהליך הדלקתי והתקשות הנוזל הסינוביאלי שגורר אחריו את הכאב הבלתי נסבל.
* ויטמין - C - יודע להשפיע נקודתית בעיקר על ברכיים, הוויטמין יודע לעצור התקפי מצבי דלקת כמו גם סיוע לתהליכי קולגן הנדרשים למניעת חיכוך עצם בעצם. חשוב לי להדגיש כי ויטמין C אינו מתאים לאנשים מעשנים, מה שהופך את הוויטמין לרדיקל ומבטל את פעילותו המטיבה.
* קומפלקס ויטמיני - B - ובפרט - B12 בצירוף חומצה פולית מתאימים בפרט לאנשים הסובלים מנוקשות בתנועה, במעברים בין מנח למנח. באופן כללי, מצבי סטרס פיזי ורגשי גורמים "זלילת" ויטמינים ממשפחת - B ועל כן בכל מצב סטרס באשר הוא (כאב הוא לכל הדעות סטרס) נכון ליטול תוסף זה.
קיימים בשוק מגוון רחב של מוצרי מדף ספציפיים לדלקות מיפרקים המכילים גלוקוזמין, כונדרואיטין ו - MSM.
בגיליונות קודמים של המגזין תוכלו למצוא התייחסות ספציפית לתוספים אלו כדי להבין במה המדובר.
בפועל, מרכיבי מוצרים אלו יודעים לסייע ברמת השיקום של רקמת חיבור וסחוס ועצם התייחסות נקודתית זו עשויה להאט את השחיקה, הפגיעה במיפרק תוך הקלה בגמישות המיפרק והקלה בכאב.
לא נסיים את הכתבה מבלי להזכיר שוב את נושא הפעילות הגופנית.
חשוב לי להזכיר שהן חוסר תנועה והן תנועת יתר מאסיבית יודעים בו בזמן לגרום להחרפת המצב ולכן, חשוב לשמור על תנועה על מנת להמנע ממצב של קיבוע והחרפת נוקשות המיפרק תוך הקפדה על הגמשת התנועה במיפרק. כמו כן, יש לקחת בחשבון התאמת סוג הפעילות הגופנית ורמת העומס על המיפרקים על מנת למנוע החרפה של המצב.
למען הסר ספק המידע אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואינו מיועד להנחות את הציבור או לשמש לגביו כהמלצה או הוראה או עצה לשימוש או שינוי או הורדה של תרופה כלשהי, אין במידע באתר זה תחליף להיוועצות עם רופא או רוקח בטרם רכישת תכשיר רפואי והתחלת הטיפול בו. יש לעיין בעלון לצרכן לפני השימוש בתכשיר רפואי. מומלץ להתייעץ עם רופא או רוקח בכל הנוגע למטרות ואופן השימוש, תופעות לוואי, אינטראקציה עם תכשירים רפואיים אחרים.
בפועל, הסחוס והנוזל (סינוביאלי) המאפשרים הן את החלקת התנועה, מניעת חיכוך ישיר בין שתי העצמות ובלימת זעזועים, מתקשים, נשחקים והפכים דקים, מה שמכונה תהליך של הסתיידות המדבר על שקיעת מינרלים המצטברים במיפרקים "הודות" למיעוט תנועה בראש ובראשונה ומעל לכך, העובדה המצערת שמערכת הלימפה האמונה על ניקוז פסולת מהגוף, ממעטת להגיע אל המיפרקים. למעשה, גם אספקת הדם למיפרקים יחסית זעומה כששני פרמטרים אלו (הזנה ופינוי מועטים), מקשים על הטיפול. מכאן, ניתן להבין שתנועה מתונה בהחלט נדרשת, גם אם במקור היא זו שגרמה לבעיה, הרי שחוסר תנועה בתורו, מגביר את שקיעת המינרלים במיפרקים ותורם לליבוי והחרפת המצב.
במקרים אחרים, כשקיים גירוי מתמיד של המעטפת/קרום הסינוביאלי (זה המשמר את כמות הנוזלים הנדרשת לסיכוך המיפרק כאמור), עלולה להיווצר דלקת שמתבטאת הן בעודף נוזלים והן בנפיחות, אדמומיות וחום סביב המיפרק עצמו.
אלרגיות למזונות, תזונה מתועשת דלת נוטריאנטים, עומס חלבון מהחי בתפריט, תזונה שומנית, תיפקוד לקוי של מערכת העיכול (עצירויות למשל), חוסר איזון הורמונאלי, חוסר פעילות-גופנית ויציבה לקויה (הן על רקע מולד או על רקע נרכש כתוצאה מפציעה או כאב מתמשך שאינו בהכרח קשור) שקיעת מתכות, הם אספקטים נוספים שיודעים לגרום לדלקת מיפרקים. סטרס פיזי ורגשי, יודע בתורו להחריף את הכאב, כמו גם שינויי מזג-אוויר ובפרט קור ולחות.
2. פניה השיגרוניים של דלקת מיפרקים (RA):
אם פניה הניווניים של דלקת מיפרקים מדברת על דלקת מכאנית על רקע שחיקה, הרי שפניה השיגרוניים של דלקת המיפרקים מכוונים אצבע לפָּן אוטואימוני – עצמוֹני כלומר, תאי מערכת החיסון <לבנים> של האדם הלוקה בדלקת מיפרקים שיגרונית מזהים את הסחוס במיפרקים כְּפָּתוֹגֶן <נקרא לזה "אויב"> וכחלק שוטף של מערכת החיסון, תוקפת מערכת החיסון את אלו שהיא מזהה כאויבים - למעשה, זו ההגדרה הכי פשוטה בה ניתן להסביר מחלות אוטואימוניות. כיום סבורים החוקרים שזה מקור הבעיה בדלקות מיפרקים שיגרוניות.
אלרגיות למזונות מסויימים, גנטיקה, פציעות וחבלות במיפרקים, חוסר איזון חומצה/בסיס מהווים גם הם חלק מהגורמים לדלקת זו. גם פה, כמו בכל כך הרבה מקומות בהם אנחנו מזכירים את הסטרס, בהחלט גם כאן הסטרס יודע להוות גורם מכריע בפרט ברמות הכאב ותכיפות הופעת מופעי דלקת סוערי כאב.
דלקות מיפרקים שיגרוניות מתנהגות באופן בלתי צפוי, הן יודעות להתחיל בסערה, לשכוח ולחזור ולסעור שוב בלי הסבר ברור.
מעניין לראות שקיימת חלוקה שווה (כמעט) בין הלוקים בדלקת מיפרקים ניוונית אך לעומתם, יותר נשים (פי 3 ויותר) לוקות בדלקת מיפרקים שיגרונית.
הסימנים שבדרך:
* קנאקים
אתם ודאי מכירים את כל קשת ה"צלילים" הנובעים מהמפרקים כשאלו מתחילים לומר את דברם ולהתפוקק. בפועל, מדובר בתנועת גזים במיפרק וזו תופעה ידועה ומוכרת.
ככלל, ריבוי קנאקים בכל מקום בגוף מצביעים על חוסר איזון במטאבוליזם ובעיות ספיגה.
* נוקשות
נוקשות מיפרקים יודעת להגיע בכמה מצבים, הן אחרי יום של פעילות מאסיבית, עם השיבה לפעילות גופנית אחרי תקופה בלעדיה, במעבר בין מנח למנח ובפרט בבוקר, בסוף יום. התחושה היא של קושי להניע, חסר "שמן" במנוע לסיכוך התנועה והחלקתה.
* כאב
כאב הוא כאב, דלקות מיפרקים יודעות לפתוח פרק נוסף בהגדרת המושג "כאב" אבל יחד עם זאת, לא תמיד הכאב מתרכז נקודתית במיפרק עצמו, אלא במקום קרוב, סביב המיפרק. כאבי מיפרקים יודעים להגיע יחד עם תחושת נימול ועקצוץ בקצוות.
* נפיחות / אודם
נפיחות ו/או אודם נראה לרוב כשהנוזל שבמיפרק (סינוביאלי) מגורה <ככל ששחיקת הסחוס מתקדמת, נוצרים בקצות העצמות מעיין "קוצים" גרמיים שמקורם בהצטברות ושקיעת מינרלים ו/או תהליך הסתיידותי של הנוזל הסינוביאלי במיפרק. מעיין דורבנים> או בשל התרבות נוזלים במיפרק.
לפני מספר חודשים, נתקלתי ברחבי הרשת בסרטון מדהים שמביא אילוסטרציית ניתוח שמטרתו לטפל בסחוסים שחוקים שבין חוליות עמוד השדרה.
אין ספק שהרפואה הקונבנציונאלית והכירורגיה עושות עבודה מרשימה ובשנים האחרונות, מאז פועלת הכירורגיה באמצעות מכשירים קטנטנים ועבודה מול מסכי מחשב, אין ספק שגם העבודה מדויקת יותר והשיקום קל יותר כשאין צורך לפתוח פתיחה מלאה של הגוף כדי להגיע לטפל באיברים.
אבל עד שמגיעים למצב של "אל חזור" וצורך בניתוח כי כבר אין שום אופציה אחרת, הדרך ארוכה וכתמיד – יש עוד הרבה מאוד מה לעשות...
איך ניתן להקל?
אבן היסוד הנטורופתית מכוונת אצבע למענה התזונתי בראש ובראשונה:
הגדלת כמות הסיבים התזונתיים ממקור ירקות וירקות עליים ירוקים לשיפור ניקוז
עודפי נוזלים ופסולת מהגוף. במידה ואין מניע, תנו דגש לשום, בצל, פטריות, כרובית, קולרבי וברוקולי (כמובן שבמקביל להוספת סיבים תזונתיים בתפריט יש במקביל להקפיד על שתיה מספקת <מים> (מזכירה לכם לבדוק את צבע השתן).
דובדבנים, אוכמניות, פתל מכילים נוגדי חימצון עוצמתיים ועשויים בתורם לעודד תיקון נזקים בסחוס. המלצה זו יעילה למצבים התחלתיים ראשוניים ולא למצבים קשים שקיימים כבר זמן רב.
במצבים שכאלו, נכון יהיה להסיר מהתפריט כל מתווך דלקתי כשבמקביל, נכון יהיה להוסיף חומרים נוגדי דלקת: אם כן, יש להמנע מאכילת חלבון מהחי (בשר, עוף, הודו) ובמקביל להכביר באכילת דגים, דגי ים צפוני שכאמור מכילים רמות גבוהות יותר של אומגה 3 – היא החומר נוגד הדלקת:
טונה (עדיף אדומה), סלמון, סול, מקרל, פילה מרלוזה, בקלה, הליבוט – אלו הם דגי ים צפוני שתכולת אומגה 3 בם גבוהה יותר.
שימוש בשורש טרי של כורכום (בצמידות לתיבול בפלפל שחור), שורש ג'ינג'ר (במידה ואין לחץ דם גבוה) יכולים גם הם בתורם להוסיף לפָּן נוגד הדלקת וזירוּז מערכת החיסון. שימו לב שפעילותה של מערכת החיסון נחלת ומותשת כשהתפריט מכיל סוכר/קמח לבן ומוצריהם ולכן, בד בבד לזירוז וחיזוק מערכת החיסון, יש להקפיד על מניעה מגורמים מתישים.
שילוב הוספת סיבים תזונתיים ומים לשתייה עשויים בפני עצמם לעשות עבודה יעילה מאוד מעצם פינוי הרעלנים מהגוף.
ירקות ממשפחת המצליבים, מכילי חומצה אוקסלית חשודים כמקור לשקיעת חומצה אוקסלית כשזו בתורה, חשודה כקשורה בדלקת ומכאן כמקור לכאב.
מי הם המצליבים?
כרוב לבן, כרוב סגול, כרוב ניצנים, כרובית, ברוקולי, לפת, חזרת, חרדל ואף פלואור שניתן למצוא הן במים מפלוארים והן במשחות שיניים למיניהן.
אם הקפדתם לקרוא את תחילתה של כתבה זו היטב, הרי שמצאתם גם התייחסות לאלרגיות כמקור ראשוני לדלקות מיפרקים באשר הן.
כאן, במקום זה ראוי להזכיר את תסמונת המעי הדליף, כשהמעיים אינם שלמים, כשפְלוֹֹרָת המעיים דלה ואינה שלימה ואינה מצליחה כך להגן על המעיים מפני דליפה לזרם הדם של חלבון לא מוכר למערכת החיסון, נקודה זו עשויה להיות מקור להיווצרותן של אלרגיות שבתורן, עלולות להיות מקור לדלקת מיפרקים.
לכן, כחלק ממערך הבדיקות הראשוניות (לפחות בפאזה הטבעית/נטורופתית) נכון יהיה לשלול או חלילה לאשש, מקור באי שלימות המעיים.
קיימים לא מעט תוספים חשובים בפרוטוקול הטיפולי בדלקות מיפרקים:
* ויטמין - D, נוגדי חימצון – שניהם עשויים לתת מענה להאטת התהליך הדלקתי והתקשות הנוזל הסינוביאלי שגורר אחריו את הכאב הבלתי נסבל.
* ויטמין - C - יודע להשפיע נקודתית בעיקר על ברכיים, הוויטמין יודע לעצור התקפי מצבי דלקת כמו גם סיוע לתהליכי קולגן הנדרשים למניעת חיכוך עצם בעצם. חשוב לי להדגיש כי ויטמין C אינו מתאים לאנשים מעשנים, מה שהופך את הוויטמין לרדיקל ומבטל את פעילותו המטיבה.
* קומפלקס ויטמיני - B - ובפרט - B12 בצירוף חומצה פולית מתאימים בפרט לאנשים הסובלים מנוקשות בתנועה, במעברים בין מנח למנח. באופן כללי, מצבי סטרס פיזי ורגשי גורמים "זלילת" ויטמינים ממשפחת - B ועל כן בכל מצב סטרס באשר הוא (כאב הוא לכל הדעות סטרס) נכון ליטול תוסף זה.
קיימים בשוק מגוון רחב של מוצרי מדף ספציפיים לדלקות מיפרקים המכילים גלוקוזמין, כונדרואיטין ו - MSM.
בגיליונות קודמים של המגזין תוכלו למצוא התייחסות ספציפית לתוספים אלו כדי להבין במה המדובר.
בפועל, מרכיבי מוצרים אלו יודעים לסייע ברמת השיקום של רקמת חיבור וסחוס ועצם התייחסות נקודתית זו עשויה להאט את השחיקה, הפגיעה במיפרק תוך הקלה בגמישות המיפרק והקלה בכאב.
לא נסיים את הכתבה מבלי להזכיר שוב את נושא הפעילות הגופנית.
חשוב לי להזכיר שהן חוסר תנועה והן תנועת יתר מאסיבית יודעים בו בזמן לגרום להחרפת המצב ולכן, חשוב לשמור על תנועה על מנת להמנע ממצב של קיבוע והחרפת נוקשות המיפרק תוך הקפדה על הגמשת התנועה במיפרק. כמו כן, יש לקחת בחשבון התאמת סוג הפעילות הגופנית ורמת העומס על המיפרקים על מנת למנוע החרפה של המצב.
למען הסר ספק המידע אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואינו מיועד להנחות את הציבור או לשמש לגביו כהמלצה או הוראה או עצה לשימוש או שינוי או הורדה של תרופה כלשהי, אין במידע באתר זה תחליף להיוועצות עם רופא או רוקח בטרם רכישת תכשיר רפואי והתחלת הטיפול בו. יש לעיין בעלון לצרכן לפני השימוש בתכשיר רפואי. מומלץ להתייעץ עם רופא או רוקח בכל הנוגע למטרות ואופן השימוש, תופעות לוואי, אינטראקציה עם תכשירים רפואיים אחרים.
