"טבעי" לא אומר "בלי סיכון" — אינטראקציות בין צמחי מרפא לתרופות
צמחי מרפא הם כלים חזקים ורבי עוצמה — וזו בדיוק הסיבה שצריך להתייחס אליהם בכבוד. אחת התפיסות המוטעות הנפוצות היא ש"אם זה טבעי, זה לא יכול להזיק". האמת מורכבת יותר: אותם חומרים פעילים שמעניקים לצמח את כוחו המרפא יכולים גם להשפיע על האופן שבו תרופות פועלות בגוף. כשמשלבים צמחי מרפא עם תרופות מרשם — כדאי לדעת מה מתרחש מאחורי הקלעים.

איך בכלל נוצרת אינטראקציה?
בגדול, יש שלוש דרכים עיקריות שבהן צמח ותרופה יכולים "להתנגש":

1. השפעה על הספיגה. צמח מסוים יכול להאיץ או להאט את קצב ספיגת התרופה במערכת העיכול — וכך להעלות או להוריד את כמות התרופה שמגיעה בפועל לדם.
2. השפעה על הפירוק בכבד. הכבד מפרק תרופות באמצעות מערכת אנזימים (המוכרת כ-CYP450). צמחים מסוימים "מדליקים" או "מכבים" את האנזימים האלה — וכך גורמים לתרופה להתפרק מהר מדי (ואז היא פחות יעילה) או לאט מדי (ואז היא מצטברת לרמות גבוהות מדי)...
חיים וצמחים – עוזְרָר / Crataegus Spp
מי שלא ראה את פריחת העוזרר במלוֹא הודה בעיצומו של חורף ישראלי, לא ראה מחזה מרנין ומרהיב מימיו... עץ בעל נוף נדיב ושופע,
פריחה לבנה עדינה ויפהפיה – מחזה מרנין לב ונפש.
אני זוכרת את הפעם הראשונה שעמדתי נפעמת מול פריחה במילוּאָה, לא יכולתי להינתֵק מהמחזה והניחוח העדין שעלה סביב העץ.

שימו לב, דברים כנראה לא קורים סתם, העוזרר כל כך חשוב לטיפול בלב – אבל למה להקדים את המאוחר? לעוזרר אפיניות מוכחת לטיפול במערכת הלב וכלי-הדם. מחקרים מראים שהצמח מייעֵל את פעילות הלב, משפר אספקת דם ללב באמצעות הרפיית השרירים והרחבת כלי הדם הכליליים. משתן עדין ואף נוגד חימצון.

פירותיו של העוזרר טעימים, טעמתי אותם לראשונה כשקיבלתי דווקא ריבת פירות עוזרר שהכינו ילדי גן הילדים של אחד הקיבוצים בצפון והתרשמתי מאוד מהטעם. דווקא נוגדי החימצון שכֹּה חשובים  לנו, נמצאים בפרי, חומרים בפירות, יודעים גם לייצב את רקמת הקולגֵן בגופנו...
גדילן מצוי - Silybum Marianum (Cardus Marianum)
בין זכרונות ילדותי שמור מקום לשבתות בהן ביצבה השמש מבין העננים והשרתה עלינו חמימות מתוקה. אלו השבתות בהן יצאנו החוצה כולנו אל השדות, לראות את הפריחה והפרחים, להתבשם מניחוחה של פריחה והתחדשות – בזכרונות ילדותי, הניחוחות הללו עוד קיימים ובכל שבת חמימה גם היום, עולים באפי ניחוחות השדות של לפני המון שנים.

אין ספק שזה פשוט נפלא לצאת אל השדות, הפרדסים והמטעים, אבל מה עושים כשנפגשים בקוצים?
המבוגרים שביננו זזו הצידה או פשוט בחרו להם מסלול הליכה אחר, אבל אנחנו הילדים, הפכנו כל מהמורה למשחק וכך, הפך לו הפרח שבתמונה למעלה, למשחק..

כללי המשחק היו פשוטים ובעיקר, שחררו מאיתנו הילדים עודפי אנרגיה:
עמדנו מול הקוץ, בעטנו כלפי מעלה כשהמטרה היתה להפריד את פרח הקוץ מגבעולו ולהעיפו רחוק ככל הניתן. כמובן שזה שהצליח לבעוט את הפרח רחוק יותר, היה השיאן ומיד הגדיל לעשות וניסה גם קפיצת מיספֶּרֶת שהביא ממגרש הכדורגל...
x

#{title}

#{text}

#{price}