הקלידו שם מוצר/חברה/בעיה רפואית:
הקשר בין כעס וחום
השבוע הגיע לקוח ופנה אלינו, הוא סיפר שהיתה לו התפרצות קשה של ריפלוקס במשך יומיים שלושה. לא משנה מה אכל או אם אכל בכלל, ״הכל עלה למעלה״, והיתה לו תחושה של בערה בוושט. הוא לקח אומפרדקס מספר פעמים ביום אך זה לא עזר. בנוסף כאבי כתפיים שיש לו באופן רגיל הוחמרו, ונוספו כאבים אחרים בגוף, ותחושת חולשה וכאב כללית כמו בשפעת.
 
שאלתי אותו, האם קרה לך משהו יוצא דופן השבוע, שהקדים להתפרצות הריפלוקס?
כן, הוא אמר. רבתי עם מישהי קרובה לי וכעסתי מאוד.
איך ביטאת את הכעס שלך? שאלתי.
לא ביטאתי אותו. יש לי חגורה שחורה בקראטה, הוא סיפר, ואני מומחה באמנויות לחימה.
למדתי לשלוט בכעס שלי. אני יושב ומשלב ידיים, ולא נותן לעצמי לבטא את הכעס.

אתה מפחד שתאבד שליטה?...
נדודי שינה – אינסומניה
ארבע לפנות בוקר אני לא נרדמת, לבד קשה לי ללכת לישון – שרה יהודית רביץ שיר נחמד אבל זה לגמרי לא נחמד כשלא מצליחים להירדם, ודאי לא כשהתופעה חוזרת על עצמה לילה אחרי לילה - מה עושים?

אף אחד מאיתנו לא זקוק להסברים ותרגומים למושג "נדודי שינה", המושג מוכר לנו וכולנו, בצורה זו או אחרת חווינו את התופעה לפחות פעם אחת בחיים:

בזמנים של מתח עודף, בזמנים של התרגשות, כשהראש עמוס ומלא במחשבות, כשאנחנו מחכים לתשובות על הלא נודע. חשוב להבין שאף שנדודי שינה מטרידים ונתפסים כבעיה מרכזית לטפל בה, למעשה הם התסמין לבעיה אחרת ולא הבעיה עצמה !
כל כך הרבה פעמים דיברתי על שינה בהקשר של חוסנה של מערכת החיסון, כחלק ממערך טיפולי,
כחלק מהצורך שלנו להתמודד עם לבטים המעסיקים אותנו – חלקנו זקוקים "לישון על זה", אחרים מאיתנו צריכים "לתייק" את מאורעות היום לפני שהם נרדמים ויש גם את אלו שעוד לפני שהראש מגיע אל הכרית, הם כבר ישנים שנת ישרים...
פיזיולוגיה של רגש ומחשבה
היתכן שרגשות ומחשבות משפיעים על התנהלות גופנו?
 
את אחת ההרצאות הראשונות שהעברתי לפני כעשור שנים בפני קהל אוהד של תלמידי כיתה ו', פתחתי בתרגיל קצרצר:
הזמנתי אלי שתי בנות מתלמידי הכיתה: האחת רזה ונמוכה והשנייה מלאה וגבוהה – עוד לפני שהסברתי להסביר את התרגיל, כבר נשמעו הערות מכל רחבי הכיתה: "לא פייר, זה לא כוחות" – לחשתי לאוזנה של כל משתתפת מספר מילים ובקול רם ביקשתי מהן להתייצב אחת מול השנייה כשקָו דמיוני עומד ביניהן ובספירה לאחור, ביקשתי שידחפו האחת את השנייה מתוך מטרה לבדוק, מי מהן תצליח לגרום לחברתה לעבור את הקו הדמיוני.
מה לדעתכם קרה?
בניגוד לכל ההערות מכל רחבי הכיתה, למרות העידוד ששתיהן קיבלו בחלוקה די שווה מילדי הכיתה, הצליחה הילדונת הנמוכה והרזה להביס את חברתה וגרמה לה לחצות את הקו איך זה קרה?...  הרי הפער בגודל הפיזי בין שתי הבנות ניכר לעין וברור היה שלילדה המלאה יותר יש יתרון, הרי זו היתה ההערה הראשונה שהילדים צעקו – "לא פייר, זה לא כוחות" אז איך בכל זאת ניצחה דווקא הילדה הכחושה והנמוכה?...
סטרס? מה פתאום!
גם אתם מרגישים מתוחים? מעמיסים על עצמכם עד התמוטטות? הכתפיים כואבות, הראש כואב ולחצי היום-יום מאיימים להתפוצץ?

את קמה בבוקר, מכינה את הילדים, הסנדביצ'ים מרוחים, מבט לשעון, מזרזת את הגדול, מסרקת את הקטנה, שוב מבט עצבני לשעון, למה הכל מתעכב? מזרזת את הילדים לצאת, מפזרת את כולם, המחוג עובד (לפעמים שעות נוספות), אין זמן... ואח"כ את בעבודה, בלימודים או בבית, צריכה להגיש עוד דו"ח למפקח, לעזור בשיעורי הבית, לערבב את הקציצות, וברקע החדשות, מזרזת שוב ושוב את הילדים למקלחות, ההוא שוב בוכה, וההוא מפחד מהחושך, ואת כבר סחוטה... זהו. עוד יום מתיש עבר על כוחותייך!
 
החיים שלנו מזמנים לנו הרבה לחצים, החל במחוגי הזמן שנעים במהירות, בתובעניות של החיים, בלחץ העניינים, הרצון להספיק הכל, הרצון לעשות הכל (ומושלם), אפילו בלילה- במקום לישון שנת ישרים- כל רחש נשמע מפחיד ומאיים. ובכלל, בחיים במאה העשרים ואחת לא אנחנו אלה שמנהלים לעצמנו את החיים, אלא כח האינרציה פועל שעות נוספות, ואפילו מעל הטבע.
אז מה עושים? איך יוצאים ממעגל כמעט לא שפוי שכזה? איך מורידים מעלינו את המתחים והלחצים ופשוט- חיים רגוע?! ...
האם טלוויזיה ומחשב פוגעים בקשב וריכוז? - חלק א'
הפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות פוגעת לפי הערכות משרד הבריאות בישראל בין 5 - 10 אחוז מהילדים ובני הנוער. המשמעות בפועל של הסטטיסטיקה היבשה היא שאחת מחמש משפחות בממוצע מתמודדת עם בעיה מורכבת זו, ולמרות מאמצים רבים לאתר ולהבין את הגורמים והסיבות לבעיה, רב עדיין הנסתר מהגלוי ביחס אליה.

המגמה של חקר המוח בעשורים האחרונים, הובילה חוקרים בתחום לבדוק את מוחותיהם של ילדים ובני נוער שסובלים מההפרעה, בניסיון לאתר גורמים וסיבות להתפתחותה. המכון הלאומי האמריקאי לבריאות הנפש ביצע מחקר שנמשך כ-10 שנים, אשר חשף את העובדה כי מוחם של ילדים ובני נוער עם בעיות קשב קטן בנפחו בהשוואה למוחם של ילדים ללא ההפרעה [2]. מה שעוד התברר הוא שלא רק גודל
המוח משפיע, אלא גם קצב ההתפתחות שלו, כאשר קצב התפתחות איטי יותר קשור גם הוא ליותר בעיות של קשב וריכוז [3]. יחד עם זאת רחוקה היא הדרך עדיין לביסוס של קשר ברור וודאי בין השניים, ומעבר לכך בעידן שבו היכולת לשנות את המוח באופן יזום-בשפה המדעית נוירופלסטיות- הינה הטרנד החדש החם ביותר בסביבה, המבנה המוחי לבדו אינו נתפס כמה שמבטא את פוטנציאל התפקוד האמיתי של המוח.     
  • Mastercard
  • American Express
  • Visa
  • PCI
  • SSL secured
אתר זה מופעל באמצעות קאש קאו
אתר זה מופעל באמצעות קאש קאו
x

#{title}

#{text}

#{price}

חזרה